וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃

הפסוק מתאר נהר היוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם הוא נחלק לארבעה ראשים. ספורנו מבאר שהגן היה מושקה בלא צער גשמים ובלא עבודת אדם, אלא מן הנהר. אבן עזרא מסביר שעוד קודם שנברא האדם היה הנהר משקה את הגן מכל צד, ומבאר את לשון ״ראשים״. חזקוני מוסיף שהגן עצמו אינו צריך להשקיה, והנהר יוצא מעדן להשקות את הסביבה. אונקלוס מתרגם ״והוי לארבעה רישי נהרין״, כלומר שהנהר נפרד לארבעה ראשי נהרות, שהכתוב מפרט את שמותיהם בפסוקים הבאים.