בְּרֵאשִׁית כ״א · ט״ז

וַתֵּ֩לֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃

במילים פשוטות

הגר הולכת ויושבת מנגד, הרחק כמטחוי קשת, כי אמרה אל אראה במות הילד, ויושבת מנגד ונושאת את קולה ובוכה. רש״י מבאר ש״מנגד״ פירושו מרחוק, ו״כמטחוי קשת״ הוא כשתי יריות חץ, לשון ירית חץ. אבן עזרא מבאר ש״כמטחוי קשת״ הוא כהשלכת החץ, מרחק ידוע. הפסוק ממשיך את תיאור מצוקת הגר: היא מתרחקת מבנה כדי שלא תראה במותו, ובוכה במר נפשה. יש כאן תיאור עז של כאב אם, שאינה יכולה לשאת את מראה סבל בנה הגוסס. ישיבתה מרחוק ובכייה מבטאים ייאוש עמוק. אך דווקא מתוך שפל זה תבוא הישועה, שכן ה׳ ישמע את הקול. הפסוק מדגיש את עומק הצער ואת חוסר האונים, כרקע לרחמי ה׳ שיתגלו מיד, כשהמלאך יקרא אל הגר ויורה לה על באר המים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מנגד. מֵרָחוֹק:

כמטחוי קשת. כִּשְׁתֵּי טִיחוֹת (בראשית רבה), וְהוּא לְשׁוֹן יְרִיַּת חֵץ, בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה שֶׁהֵטִיחַ בְאִשְׁתּוֹ, עַל שֵׁם שֶׁהַזֶּרַע יוֹרֶה כַּחֵץ; וְאִם תֹּאמַר הָיָה לוֹ לִכְתֹּב כִּמְטַחֵי קֶשֶׁת, מִשְׁפַּט הַוָּי"ו לִכָּנֵס לְכָאן, כְּמוֹ בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע (שיר השירים ב'), מִגִּזְרַת וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא (ישעיהו י"ט), וּמִגִּזְרַת יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר (תהילים ק"ז), וְכֵן קַצְוֵי אֶרֶץ (תהילים ס"ה), מִגִּזְרַת קָצֶה:

ותשב מנגד. כֵּיוָן שֶׁקָּרַב לָמוּת הוֹסִיפָה לְהִתְרַחֵק:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲזָלַת וִיתִיבַת לַהּ מִקֳּבֵל אַרְחֵיקַת (נ''י אַרְחִיק) כְּמֵיגַד קַשְׁתָּא אֲרֵי אֲמֶרֶת לָא אֶחֱזֵי בְּמוֹתָא דְרַבְיָא וִיתִיבַת מִקֳּבֵל וַאֲרֵימַת יָת קָלַהּ וּבְכָת

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כמטחוי קשת. בדד ישב, וטעמו ידוע כהשלכת החץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

כמטחוי - כתרגומו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל