וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־ל֥וֹ אִמּ֛וֹ אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {פ}

ישמעאל יושב במדבר פארן, ואמו לוקחת לו אישה מארץ מצרים. רש״י מבאר ש״מארץ מצרים״ פירושו ממקום גידוליה של הגר, שנאמר ״ולה שפחה מצרית״, וכמו שאומרים אנשים: זרוק מקל לאוויר, על עיקרו הוא עומד. הרשב״ם מקשר את מדבר פארן ל״פרא אדם״. הפסוק חותם את פרשת ישמעאל: הוא מתיישב במדבר פארן, והגר משיאה לו אישה מארץ מצרים, מולדתה שלה. הערת רש״י על המשל מלמדת שאדם נוטה לחזור אל שורשיו - הגר בחרה לבנה אישה ממצרים, ארץ מוצאה. הפסוק מסכם את גורל ישמעאל: הוא הופך לאיש מדבר עצמאי, מקים משפחה, ומתחיל את דרכו כאב לעם נפרד. בכך נסגר סיפור ישמעאל בפרק זה, ומתקיימת הבטחת ה׳ שיהיה לגוי, אף שהברית נמשכת ביצחק בלבד.