בְּרֵאשִׁית כ״א · ל״ג

וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃

במילים פשוטות

אברהם נוטע אשל בבאר שבע וקורא שם בשם ה׳ אל עולם. רש״י מביא מחלוקת רב ושמואל אם ״אשל״ הוא פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה, או פונדק לאכסניה ובו כל מיני פירות. אבן עזרא מבאר ש״אשל״ הוא אילן. הפסוק מתאר את מעשה אברהם בבאר שבע: הוא נוטע אשל וקורא בשם ה׳. לפי הפירושים, האשל שימש להכנסת אורחים - בין כפרדס ובין כפונדק. יש כאן המשך לדרכו של אברהם להפיץ את אמונת ה׳ ולעשות חסד עם הבריות. הקריאה ״בשם ה׳ אל עולם״ מבטאת את מסירותו של אברהם לפרסם את שם ה׳ בעולם. נטיעת האשל והכנסת האורחים משמשות אמצעי לקרב אנשים אל ה׳. הפסוק מדגיש את שילוב החסד עם הפצת האמונה, שהוא סימן היכר של אברהם לאורך כל הפרשיות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אשל. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אֲמַר פַּרְדֵּס לְהָבִיא מִמֶּנוּ פֵּרוֹת לָאוֹרְחִים בַּסְּעוּדָה, וְחַד אֲמַר פֻּנְדָּק לְאַכְסַנְיָא וּבוֹ כָּל מִינֵי פֵּרוֹת. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן נְטִיעָה בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ (דניאל י"א):

ויקרא שם וגו'. עַל יְדֵי אוֹתוֹ אֵשֶׁל נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה אֱלוֹהַּ לְכָל הָעוֹלָם, לְאַחַר שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים אוֹמֵר לָהֶם בָּרְכוּ לְמִי שֶׁאֲכַלְתֶּם מִשֶּׁלּוֹ, סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁמִּשֶּׁלִּי אֲכַלְתֶּם? מִשֶּׁל מִי שֶׁאָמָר וְהָיָה הָעוֹלָם אֲכַלְתֶּם (סוטה י'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְצִיב נִצְבָּא (נ''י אִילָנָא) בִּבְאֵר שָׁבַע וְצַלִּי תַמָּן בִּשְׁמָא דַּיְיָ אֱלָהָא דְעַלְמָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אשל. אילן גם ויטע לאות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם פי' הַכָּתוּב שֶׁקָּרָא בְּשֵׁם ה' הַמַּנְהִיג בְּכֹחוֹ הַזְּמַן, אוֹ שֶׁיִּקָּרְאוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ "עוֹלָם" כַּלָּשׁוֹן הַבָּא תָּמִיד בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, וְהוֹדִיעַ בָּזֶה שֶׁקָּרָא אַבְרָהָם וְהוֹדִיעַ לַבְּרִיּוֹת סוֹד הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ, שֶׁהוּא בְּשֵׁם ה' הֶחָסִין בַּכֹּחַ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱיָלוּת בְּכֻלָּם. וְהָרַב אָמַר בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ב יג) שֶׁהוּא רוֹמֵז לְקַדְמוּת הָאֵל, כִּי הוֹדִיעַ הֱיוֹתוֹ קֹדֶם לַזְּמַן. אֲבָל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"א:ל"ג) אָמַר בְּ"וַיִּקְרָא" שֶׁהוּא תְּפִלָּה:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויטע אשל - פרדס היה להתפלל שם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם. וְקָרָא וְהוֹדִיעַ לָרַבִּים שֶׁהָאֵל יִתְעַלֶּה הוּא אֱלֹהֵי הַזְּמַן וּמַמְצִיאוֹ, נֶגֶד דַּעַת אֶפִּיקוֹרְסִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל