מְצַחֵק לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, לְשׁוֹן רְצִיחָה, לְשׁוֹן גִּלּוּי עֲרָיוֹת. מֵרִיב עִם יִצְחָק עַל הַיְּרֻשָּׁה וְאוֹמֵר אֲנִי בְּכוֹר וְיוֹרֵשׁ פִּי שְׁנַיִם, וְיוֹצְאִין לַשָּׂדֶה וְנוֹטֵל קַשְׁתּוֹ וְיוֹרֶה בוֹ חִצִּים, כְּמָה דְּתֵימַר "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי" (משלי כו יח). וּמִתְּשׁוּבַת שָׂרָה אַתָּה לָמֵד, "כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת" וְגוֹ', כָּל זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וְאַף כָּאן הָרַב כּוֹתֵב הַמַּחְלוֹקוֹת כֻּלָּם, דְּתַנְיָא (תוספתא סוטה פ"ו ה"ג) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר (אצלנו הגרסא בן יוחאי), ד' דְּבָרִים הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ וְאֵינִי דּוֹרֵשׁ כְּמוֹתוֹ וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבָרָיו. דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא, "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק", אֵין צְחוֹק אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ', וַאֲנִי אוֹמֵר חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיְּהֵא בְּבֵיתוֹ שֶׁל צַדִּיק כָּךְ, אֶפְשָׁר מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ" וְגוֹ' (בראשית י"ח:י"ט), יְהֵא בְּבֵיתוֹ עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים, אֶלָּא אֵין צְחוֹק הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק הָיוּ הַכֹּל שְׂמֵחִין. אָמַר לָהֶם יִשְׁמָעֵאל, שׁוֹטִים, אֲנִי בְּכוֹר וַאֲנִי נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמְרָה שָׂרָה אִמֵּנוּ לְאַבְרָהָם אַתָּה לָמֵד וְכוּ', וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבָרָיו. וְכֵן הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר הָרַב "מֵרִיב עִם יִצְחָק עַל הַיְּרֻשָּׁה" אֵינוֹ נִרְאֶה נָכוֹן, שֶׁאִם כֵּן יִהְיֶה זֶה לְאַחַר יָמִים רַבִּים, וְיִהְיֶה יִשְׁמָעֵאל גָּדוֹל מְאֹד מִשְּׂאֵת אוֹתוֹ אִמּוֹ עַל שִׁכְמָהּ, וְכֵן אָמְרוּ זַ"ל (ילק"ש רמז צה) שֶׁהָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אִם כֵּן הָיָה בַּשָּׁנָה שֶׁנִּגְמַל יִצְחָק. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית כ"א:ט') עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כִּי "מְצַחֵק" - מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ כְּדֶרֶךְ כָּל נַעַר, וּתְקַנֵּא בּוֹ בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ גָּדוֹל מִבְּנָהּ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהָיָה זֶה בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ מַלְעִיג עַל יִצְחָק אוֹ עַל הַמִּשְׁתֶּה הַגָּדוֹל. וּלְכָךְ אָמַר הַכָּתוּב "אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית" וְלֹא אָמַר "אֶת יִשְׁמָעֵאל" מְצַחֵק, וְכֵן אָמְרָה גָּרֵשׁ אֶת הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי אָמְרָה, הָעֶבֶד הַמַּלְעִיג עַל אֲדוֹנָיו חַיָּב הוּא לָמוּת אוֹ לְהַלְקוֹתוֹ, וְאֵינִי רוֹצָה רַק שֶׁתְּגָרֵשׁ אוֹתוֹ מֵאִתִּי וְלֹא יִירַשׁ בִּנְכָסֶיךָ כְּלָל עִם בְּנִי שֶׁהוּא בֶּן גְּבִירָה. וְאָמְרָה שֶׁיְּגָרֵשׁ גַּם אִמּוֹ כִּי לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אִמּוֹ וְעָזַב אֶת אִמּוֹ וָמֵת:
