בְּרֵאשִׁית כ״ב · ד׳

בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק׃

במילים פשוטות

ביום השלישי למסע נושא אברהם את עיניו ורואה את המקום מרחוק. רש״י שואל מדוע איחר ה׳ להראות לאברהם את המקום מיד, ומשיב שהדבר נועד כדי שלא יאמרו שה׳ הממו ובלבל אותו פתאום וטרף את דעתו, אלא שהיה לאברהם שהות של שלושה ימים להימלך בלבו, ובכל זאת עמד בנסיון. הוא מוסיף שאברהם ראה ״ענן קשור על ההר״ - סימן להשראת השכינה. אבן עזרא מציין שהיום השלישי נמנה מן היום שיצא אברהם מבאר שבע. אונקלוס מתרגם כפשוטו: ביום השלישי נשא אברהם את עיניו וראה את המקום מרחוק. שלושת ימי המסע מדגישים שהעקידה נעשתה מתוך יישוב דעת מלא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ביום השלישי. לָמָה אֵחַר מִלְּהַרְאוֹתוֹ מִיָּד? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הֲמָמוֹ וְעִרְבְּבוֹ פִּתְאוֹם וְטָרַף דַּעְתּוֹ, וְאִלוּ הָיָה לוֹ שָׁהוּת לְהִמָּלֵךְ אֶל לִבּוֹ לֹא הָיָה עוֹשֶׂה:

וירא את המקום. רָאָה עָנָן קָשׁוּר עַל הָהָר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה וּזְקַף אַבְרָהָם יָת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת אַתְרָא מֵרָחִיק

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ביום השלישי. שיצא מבאר שבע

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק רָאָה עָנָן קָשׁוּר עַל הָהָר (ב"ר נו א), וְנִתְקַיֵּם בָּזֶה "אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". וְיִתָּכֵן עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק", שֶׁרָאָה אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה, כִּי כָל הָאָרֶץ הַהִיא הָיָה יוֹדֵעַ:

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם. מְקוֹם הַזֶּבַח בְּהַר הַמּוֹרִיָּה:

מֵרָחוֹק. וְשָׁלְטָה בּוֹ עֵינוֹ לִרְאוֹת מָקוֹם מֵרָחוֹק בִּרְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּעִנְיַן "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ" (דברים לד:א), וְהֵבִין שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם יִהְיֶה מְקוֹם הַזֶּבַח.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וישא אברהם את עיניו וי״‎ו דוישא יתירא היא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק. אֲבָל לֹא מִקָּרוֹב, כִּי רָאָה זִיו שְׁכִינַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵרָחוֹק דַּוְקָא, רְאִיָּה חוּשִׁית כְּהִסְתַּכְּלוּת בַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמֵּרָחוֹק יָכוֹל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ אֲבָל לֹא מִקָּרוֹב, כִּי אֵין כֹּחַ בְּחוּשׁ הָרְאוּת לְהִסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ בִּהְיוֹתָהּ קְרוֹבָה לָאָדָם. קַל וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר, זֹהַר זִיו שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה (שמות ג ג) ״אָסוּרָה נָּא וְאֶרְאֶה״ וְגוֹ׳, ״אָסוּרָה נָּא״ - הַיְינוּ לְהִתְרַחֵק מִן הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְלֹא לִהְיוֹת קָרוֹב לוֹ, וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה (ירמיה לא ג) ״מֵרָחוֹק ה׳ נִרְאָה לִי״, מַשְׁמָע אֲבָל לֹא מִקָּרוֹב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל