וַיָּ֣קׇם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכׇל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכׇל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃

ויקם שדה עפרון. תְּקוּמָה הָיְתָה לוֹ, שֶׁיָּצָא מִיַּד הֶדְיוֹט לְיַד מֶלֶךְ; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה וגו':

וְקָם חֲקַל עֶפְרוֹן דִּי בְּכָפֶלְתָּא דִּי קֳדָם מַמְרֵא חַקְלָא וּמְעַרְתָּא דִּי בֵהּ וְכָל אִילָנֵי דִּי בְחַקְלָא דִּי בְכָל תְּחוּמֵהּ סְחוֹר סְחוֹר

ויקם. נתקיים ועמד השדה למקנה, והנה זה הפסוק דבק עם הפסוק שהוא למעלה וכן "גר ותושב אנכי" (בראשית כג ד) והעשרה שהזכיר הגאון אינם דבקים, וטעם:

וַיָּקָם הַשָּׂדֶה לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה. נִתְקַיֵּם בְּחוֹתָמָיו שֶׁל סֵפֶר הַמִּקְנָה.

ויקם על ידי הכסף קם השדה להיותו לאברהם למקנה . שדה עפרון השדה היה לאורך כל פני העיר. כאן קראה ממרא היא חברון, ולמעלה קרית ארבע היא חברון. וביעקב הוא אומר ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית ארבע היא חברון וכו', ולמעלה אברהם וישב באלוני ממרא אשר בחברון, לומר לך ממרא בנה לו קריה על פני חברון חוצה לה וחברון לפנים לבני חת וקראה ממרא בשמו ואלוני ממרא לפניה ומכפלה לפני חת לרוח אחרת ולאחר מיתת ממרא גברה בפנים יד הענק ששמו ארבע והחזיק בכולן ונקרא ארבע על שמו וכאשר גברה יד ישראל והשמידו את החתי קראוה חברון.