וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃

העבד מבריך את הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים, לעת ערב, בעת שהשואבות יוצאות. רש״י מבאר ש״ויברך״ פירושו שהרביץ את הגמלים על ברכיהם. רשב״ם וחזקוני מסבירים שלגמל שני ברכיים זו על גבי זו, וצריך להבריכו פעמיים קודם שישתה מפני גובהו. בפשט הפסוק, העבד מגיע לבאר בשעה שבה נשות העיר יוצאות לשאוב מים לעת ערב, והוא בוחר במקום ובזמן המתאימים כדי לפגוש את הבחורות של המקום. הבאר משמשת נקודת מפגש טבעית, ושם יבחן את הנערה הראויה לבן אדוניו.