בְּרֵאשִׁית כ״ד · נ״ד

וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֗וּ ה֛וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ וַיָּלִ֑ינוּ וַיָּק֣וּמוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֹּ֖אמֶר שַׁלְּחֻ֥נִי לַֽאדֹנִֽי׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

העבד ואנשיו אוכלים ושותים ולנים, וקמים בבוקר, והעבד אומר: שלחוני לאדוני. רש״י מבאר שכל לינה שבמקרא היא לינת לילה אחד. בפשט הפסוק, לאחר שהושלם השידוך, יושבים העבד ואנשיו לסעודה ולנים בבית, ולמחרת בבוקר מבקש העבד להיפרד ולשוב אל אדוניו עם רבקה. בקשת ״שלחוני״ מבטאת את נאמנותו של העבד ואת רצונו למהר ולהשלים את שליחותו בלי עיכוב, כדי להביא את רבקה ליצחק. הכתוב עובר משלב ההסכמה והחגיגה אל שלב הפרידה והמסע חזרה, ומכין את המחלוקת שתתעורר בפסוק הבא בעניין מועד יציאתה של רבקה.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וילינו. כָּל לִינָה שֶׁבַּמִּקְרָא לִינַת לַיְלָה אֶחָד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲכָלוּ וּשְׁתִיאוּ הוּא וְגוּבְרַיָּא דִּי עִמֵּהּ וּבָתוּ וְקָמוּ בְצַפְרָא וַאֲמַר שַׁלְּחוּנִי לְוַת רִבּוֹנִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל