בְּרֵאשִׁית כ״ה · י״ז

וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מׇת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃

במילים פשוטות

הכתוב מונה את שנות חיי ישמעאל, מאה ושלושים ושבע שנים, ומספר שגווע ומת ונאסף אל עמיו. רש״י מביא בשם רבי חייא בר אבא שנמנו שנותיו של ישמעאל כדי לחשב באמצעותן את שנותיו של יעקב, וללמוד מהן ששימש יעקב בבית עבר ארבע עשרה שנה. הרמב״ן מבאר בדרך הפשט שהכתוב מספר בבני הצדיקים את תולדותם ומספר שנותיהם כדי להודיע ש״זרע צדיקים יבורך״, ומעיר שלא סיפר הכתוב את ימי עשו. הזכרת מות ישמעאל בלשון ״ויגוע ויאסף אל עמיו״, כלשון שנאמרה באברהם, מרמזת אף היא על שיבתו בתשובה.
מבוסס על רש״י, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואלה שני חיי ישמעאל וגו'. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, כְּדֵי לְיַחֵס בָהֶם שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב מִשְּׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, לָמַדְנוּ שֶׁשִּׁמֵּשׁ יַעֲקֹב בְּבֵית עֵבֶר י"ד שָׁנָה כְּשֶׁפֵּרֵשׁ מֵאָבִיו קֹדֶם שֶׁבָּא אֵצֶל לָבָן, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁפֵּרֵשׁ יַעֲקֹב מֵאָבִיו מֵת יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וגו' (בראשית רבה כ"ה), כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסוֹף מְגִלָּה נִקְרֵאת:

ויגוע. לֹא נֶאֶמְרָה גְוִיעָה אֶלָּא בְּצַדִּיקִים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִלֵּין שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאָה וּתְלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין וְאִתְנְגִיד וּמִית וְאִתְכְּנִישׁ לְעַמֵּהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל הַקָּרוֹב בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט כִּי הַכָּתוּב יְסַפֵּר בִּבְנֵי הַצַּדִּיקִים תּוֹלְדֹתָם וּמִסְפַּר חַיֵּיהֶם, לְהוֹדִיעַ כִּי זֶרַע צַדִּיקִים יְבֹרָךְ. וְלֹא סִפֵּר יְמֵי עֵשָׂו כִּי חָיָה יוֹתֵר מִיַּעֲקֹב, וּכְבָר נִשְׁלַם הַסִּפּוּר בְּמוֹת יַעֲקֹב, וְלֹא רָצָה לַחְזֹר אֵלֶּה חַיֵּי עֵשָׂו שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר תּוֹלְדוֹתָיו בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶם. וּבְמִדְרָשׁ רַבּוֹתֵינוּ בְּסִפּוּר יְמֵי יִשְׁמָעֵאל טְעָמִים רַבִּים (עיין מגילה יז), וְהַנָּכוֹן שֶׁבָּהֶם שֶׁהָיָה צַדִּיק בַּעַל תְּשׁוּבָה, וְסִפֵּר בּוֹ כְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים:

וַיִּגְוַע לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ה:י"ז) לֹא נֶאֶמְרָה גְוִיעָה אֶלָּא בַּצַּדִּיקִים. וּבַגְּמָרָא (ב"ב טז) הִקְשׁוּ, וְהָא דּוֹר הַמַּבּוּל נֶאֱמַר בָּהֶם גְּוִיעָה, "וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ וְגוֹ' וְכֹל הָאָדָם" (בראשית ז':כ"א), "כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע" (בראשית ו':י"ז), וּמְתָרֵץ גְּוִיעָה וַאֲסִיפָה קָאָמְרִינַן. כַּוָּנָתָם כִּי הַגְּוִיעָה - מִיתָה בְּלֹא חֹלִי מַכְאִיב וּבְלֹא יִסּוּרִין, וְאֵין זוֹכִין לָהּ אֶלָּא הַצַּדִּיקִים, וְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל הַהֲפוּכִים כְמוֹ רָגַע וְלֹא חָלוּ בָּהֶם יָדַיִם, וְכֵן מֵתֵי מִדְבָּר, וְעַל כֵּן אָמַר בָּהֶם גְּוִיעָה, "בִּגְוַע אַחֵינוּ" (במדבר כ ג), וְכֵן "וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ" (יהושע כב כ), שֶׁלֹּא הֵמִית אוֹתוֹ עֲוֹנוֹ פִּתְאוֹם. אֲבָל כְּשֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב כֵּן עִם זִכְרוֹן הַמִּיתָה, כְּמִלַּת וַיֵּאָסֵף אוֹ וַיָּמָת תִּרְמֹז לְמִיתַת הַצַּדִּיקִים. וּלְשׁוֹן (בראשית רבה ס"ב:א') "וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם" (בראשית כ"ה:ח') אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַי, הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְיַסְּרִין בְּחֹלִי מֵעַיִם בַּעֲשָׂרָה וּבְעֶשְׂרִים יוֹם, לוֹמַר שֶׁהַחֹלִי מְמָרֵק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמְרָה בּוֹ גְּוִיעָה מֵת בְּחֹלִי מֵעַיִם. וְשָׁם (בראשית ו':י"ז) אָמְרוּ, בְּ"כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע" - יִצְמֹק. וְיֵרָאֶה שֶׁמִּלַּת גְּוִיעָה אֶצְלָם "הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו" (זכריה יד יב), וְכֵן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"ה:י"ז) שֶׁתִּרְגֵּם בְּכָאן "וְאִתְנְגִיד", וְהוּא הָעִלּוּף, כִּלְשׁוֹן אִתְנְגִיד וְאִתְּפַח (סנהדרין לט), יָכוֹל יְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה נְגִידִים (ב"ק סז), וְנֶאֱמַר כֵּן בַּמַּבּוּל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית ז':כ"ג) "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם", וְנֶאֱמַר "וַיִּגְוַע וַיָּמָת" כְּגֶבֶר יֶחֱלָשׁ וְיָמוּת, וְהִיא מִיתָה בַּצַּדִּיקִים:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ואלה שני חיי ישמעאל - חכמים פירשו במגילה: למה נמנו שנותיו של ישמעאל? ולפי הפשט: לכבודו של אברהם, הואיל ונתפרש שעת לידתו ואברהם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל וגם שעת מילתו, כדכתיב: וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה וגו' חזר עתה ופירש כל ימי חייו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל