בְּרֵאשִׁית כ״ו · כ״א

וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

עבדי יצחק חפרו באר אחרת, וריבו גם עליה, ויקרא שמה שטנה. חזקוני מעיר שאין הכתוב מפרש על מה קרא שמה שטנה, שלא כמו בבאר עשק שבה פירש ״כי התעשקו עמו״, אלא שבבאר הראשונה אמר שמא כדין עררו עליה, וכשראה שמערערים גם על השנייה אמר ודאי שטנה ושנאה היא, ומשום כך אינו מפרש. הכתוב מספר על מחלוקת הבאר השנייה, קשה מן הראשונה, ויצחק קורא לה על שם השטנה והאיבה. אף על פי כן ממשיך יצחק לחפור בסבלנות ולא נכנס לעימות.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שטנה. נושימנ"ט:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַחֲפָרוּ בֵּירָא אָחֳרִי וּנְצוֹ אַף עֲלַהּ וּקְרָא שְׁמַהּ שִׂטְנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויקרא שמה שטנה אינו מפרש על מה קרא שמה שטנה, כמו שמפרש עשק כי התעשקו עמו, אלא מן הראשון אמר שמא כדין עירערו וכשראה שהיו מערערין בשני אמר ודאי שטנה ושנאה היא ומשום כך אינו מפרש.

מקור: ספריא · נחלת הכלל