אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃

לא נגענוך. כְּשֶׁאָמַרְנוּ לֵךְ לְךָ מֵעִמָּנוּ:

אתה. גַּם אַתָּה עֲשֵׂה לָנוּ כְּמוֹ כֵן:

אִם תַּעְבֵּד עִמָּנָא בִּישָׁא כְּמָא דִּי לָא אַנְזִיקְנָךְ וּכְמָא דִּי עֲבַדְנָא עִמָךְ לְחוֹד טָב וַנְשַׁלְּחִנָּךְ בִּשְׁלָם אַתְּ כְּעַן בְּרִיכָא דַּיְיָ

אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ יֹאמַר אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נְגַעֲנוּךָ, אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה' וְאֵין לְאֵל יָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ רָע, אֲבָל יִשְׁתַּנֶּה הָעֵת בַּעֲבוּר הֶחָמָס שֶׁאַתָּה עֹשֶׂה וְתִצְטָרֵךְ לָשׁוּב אֶל אַרְצֵנוּ וְנָשִׁיב לְךָ גְּמוּל. וְטַעַם "לֹא נְגַעֲנוּךָ", שֶׁלֹּא נִפְתָּה לִבֵּנוּ עַל אִשְׁתְּךָ לִגַּע בְּאֶחָד מִכֶּם, כִּלְשׁוֹן "הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ", וְ"עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב" לִשְׁמֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ, בְּצַוּוֹתֵנוּ אֶת הָעָם לְהִשָּׁמֵר מִכֶּם, "וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם", כִּי גַּם בְּקִנְאָתֵנוּ בְּךָ לֹא לָקַחְנוּ מִכָּל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, וַנְּשַׁלֵּחֲךָ עִם כָּל אֲשֶׁר לְךָ בְּשָׁלוֹם. וְעִנְיַן הַיִּרְאָה הַזֹּאת אֲשֶׁר פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ אֵינוֹ נִרְאֶה שֶׁיִּרָא מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים שֶׁלֹּא יָבֹא עָלָיו יִצְחָק לְמִלְחָמָה, אֲבָל הִבְטִיחָם אַבְרָהָם לוֹ וּלְנִינוֹ וּלְנֶכְדּוֹ (בראשית כ"א:כ"ג), וְעַתָּה אָמְרוּ בְּלִבָּם בַּעֲבוּר שֶׁהֵפַרְנוּ אֲנַחְנוּ אֶת בְּרִיתֵנוּ עִם יִצְחָק וְשִׁלַּחְנוּהוּ מֵעָלֵינוּ, גַּם הוּא יָפֵר אֶת בְּרִיתוֹ עִמָּנוּ וִיגָרֵשׁ זַרְעוֹ אֶת זַרְעֵנוּ מִן הָאָרֶץ, וְלָכֵן עָשׂוּ עִמּוֹ בְּרִית חֲדָשָׁה, וְהִתְנַצְּלוּ לֵאמֹר לוֹ שֶׁלֹּא הֵפֵרוּ הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא עָשׂוּ עִמּוֹ רַק טוֹב, וְזֶה טַעַם "תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ", שֶׁנָּבֹא עַתָּה עִמְּךָ בְּאָלָה לְהַחֲרִים עַל כָּל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל הַבְּרִית, כְּטַעַם "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ" (דברים כט יא). וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה אַבְרָהָם גָּדוֹל מְאֹד וְרַב כֹּחַ, שֶׁהָיוּ בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב, וְלוֹ בַּעֲלֵי בְּרִית רַבִּים, וְהוּא גַם בֶּן חַיִל אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה, וְרָדַף אַרְבָּעָה מְלָכִים גִּבּוֹרִים מְאֹד וְנִצְּחָם, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ הַצְלָחָתוֹ כִּי הִיא מֵאֵת הָאֱלֹהִים פָּחַד מִמֶּנּוּ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים פֶּן יִכְבֹּשׁ מִמֶּנּוּ מַלְכוּתוֹ, וְנָקֵל זֹאת מִמִּלְחֶמֶת אַרְבַּעַת הַמְּלָכִים, אוּלַי שָׁמַע עוֹד דְּבַר הַשֵּׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הָאָרֶץ, וְלָכֵן בָּא עִמּוֹ בִּבְרִית וְהִשְׁבִּיעוֹ אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנֶכְדִּי, כִּי הָיָה שֶׁקֶר אִם יִמְרֹד עַל הַמֶּלֶךְ, וְחָשַׁב כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה אַבְרָהָם עַד מְלֹךְ נֶכְדּוֹ, וּכְמַעֲשֵׂה אָבוֹת עָשׂוּ בָּנִים, כִּי הָיָה יִצְחָק גָּדוֹל כְּאָבִיו וּפָחַד הַמֶּלֶךְ פֶּן יִלָּחֵם בּוֹ בְּגָרְשׁוֹ אוֹתוֹ מֵאַרְצוֹ:

אתה עתה ברוך ה' - כמו כן: כרות ברית עמנו ושלחתנו בשלום כמו שעשינו לך.

אתה - שאתה

ברוך ה' - דוגמת בא ברוך ה' שכתוב בלבן. וכן עשה יצחק וילכו מאתו בשלום.

אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה. שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ רָעָה אַתָּה עַתָּה כְּמוֹ שֶׁלֹּא נְגַעֲנוּךָ:

לא נגענוך לפי שאמר להם ואתם שנאתם אותי, השיבוהו אם שלחנוך לא נגענוך ונשלחך בשלום. לא קאי אף למטה כאשר לא נגענוך וכאשר לא עשינו עמך רק טוב. דוגמא כי לא לנצח ישכח אביון תקות עניים תאבד לעד.

אתה עתה ברוך ה' שלא תאמר עד שאתם משביעים אותי השביעו את ישמעאל אתי. לכך נאמר אתה עתה ברוך ה' אין אנו צריכים להשביע רק אתה, לפי שאתה עתה ברוך ה' שהקב״‎ה גזר שתירש הארץ. כדכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו.

אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ. דִּקְדְּקוּ לוֹמַר נוֹסַח וְסֵדֶר הַבְּרִית אֲשֶׁר יִכְרֹת לָהֶם שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הַטּוֹבָה, וְהוּא אָמְרוֹ אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: תִּהְיֶה הַשְּׁבוּעָה בְּעַד הַטּוֹבָה שֶׁקִּבַּלְתָּ מִמֶּנּוּ. וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם לְהַפְסָקַת הַכְּתוּבִים בְּסֵדֶר זֶה, שֶׁמִּן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַפְסִיק בְּתֵיבַת ״כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וְתֵיבַת ״אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה״ הָיוּ נִסְמָכִים בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו שֶׁמְּסַיֵּם ״בְּרִית עִמָּךְ״, שָׁם קָנוּ מְקוֹמָם לְהַזְכִּיר הַבְּרִית.

וּלְפִי דְּבָרֵינוּ יְדוּיַּק עַל נָכוֹן, כִּי יְכַוֵּן לְדַקְדֵּק סֵדֶר הַשְּׁבוּעָה שֶׁתִּהְיֶה בִּשְׁבִיל הַטּוֹבָה. וְאָמְרָם לֹא נְגַעֲנוּךָ וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת שֶׁאֵין הַכָּרַת הַחֶסֶד שֶׁעָשׂוּ שֶׁהָיָה לְטוֹבַת יִצְחָק אֶלָּא אַחַר הַכָּרַת פְּרָט זֶה, כִּי תִמְצָא שֶׁמֵחֻקֵּי הַמְּלָכִים שֶׁיִּתְּנוּ יָד וְעֵזֶר לְשׁוֹכְנֵי אַרְצָם לִקְנוֹת הוֹן לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: הָאַחַת לְאִם יִצְטָרְכוּ לָהֶם לְהַלְווֹת מֵהֶם יִהְיֶה לָהֶם בַּיִת וָהוֹן לַעֲזוֹר לְהוֹעִיל לְפִי שָׁעָה, הַשְּׁנִיָּה כְּדֵי שֶׁתִּתְרוֹמֵם מַלְכוּתָם, כִּי תִתְנַשֵּׂא בִּרְבוֹת בָּהּ אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים וּבַעֲלֵי שֵׁם כִּי הוּא מִטַּכְסִיסֵי הַמַּלְכוּת. וּלְאַחַת מִשְּׁתֵּי סִבּוֹת יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי טוֹבַת אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק לַהֲנָאַת עַצְמוֹ נִתְכַּוֵּן, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ מִיָּמֵינוּ, אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְחַסֵּר מָמוֹן אֶלָּא כְּדָבָר שֶׁחוֹזֵר בְּעֵינָיו. וּבָזֶה בֶּאֱמֶת כִּי לֹא עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב, פֵּרוּשׁ שָׁלַל טְעָמִים הַנּוֹגְעִים לָהֶם, וְהִצְדִּיק שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְהֵטִיב לוֹ דַּוְקָא. וּלְצַד שֶׁתֹּאמַר כִּי הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְמַעֲלַת הַמַּלְכוּת, הִנֵּה שִׁלַּחְנוּךָ אַתָּה וּמָמוֹנְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם, פֵּרוּשׁ וּבְמָמוֹנְךָ. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי אֵין כַּוָּנָתֵנוּ בְּהֵטִיב עִמְּךָ לְטַכְסִיסֵי הַמְּלוּכָה, וּמֵעַתָּה לֹא הָיָה מְצִיאוּת לְהַצְדִּיק הַטּוֹב הַהוּא כִּי נִתְכַּוְּנוּ לְטוֹבָתוֹ, אֶלָּא אַחַר שֶׁשִּׁלְּחוּהוּ הֻכְּרוּ הַדְּבָרִים כֵּנִים. וּבָזֶה נָתְנוּ תּוֹסֶפֶת טַעַם גַּם כֵּן לְמָה שֶׁשִּׁלְּחוּהוּ, כִּי הוּא זֶה דָּבָר הַמַּעֲמִיד לְטוֹבַת הֲנָאָה הַמְקַיֶּמֶת הַשְּׁבוּעָה. וְכָל זֶה נִכְלָל בִּכְלַל אָמְרָם ״רָאוֹ רָאִינוּ״.

וְרָאִיתִי לְרַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה סד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָשׂוּ עִמּוֹ טוֹבָה שְׁלֵמָה, עַד כָּאן. וְלִכְאוֹרָה דִּבְרֵיהֶם רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם בָּאוּ לְרַצּוֹתוֹ וּלְהַרְאוֹתוֹ חִבָּה יְתֵרָה, וְיֹאמְרוּ אֵלָיו הַפְחָתַת הַטּוֹב. וּלְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי כִּי כַּוָּנָתָם הִיא כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁבוּעָה בִּשְׁבִיל טוֹבָה, יִהְיוּ דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ. כִּי אָמְרוּ שֶׁהַטּוֹבָה שֶׁהֵטִיבוּ עִמּוֹ לֹא הָיְתָה מֻחְלֶטֶת לְהֵטִיב אֵלָיו, אֶלָּא לְתַכְלִית הַמְקֻוָּה מִמֶּנּוּ לָהֶם, שֶׁהוּא הַבְּרִית אֲשֶׁר שׁוֹאֲלִים מִמֶּנּוּ, וְנָכוֹן וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ.

וְאָמְרוֹ אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה׳ - פֵּירוּשׁ, שֶׁלֹּא אֵרַע לוֹ רַע מֵאֶמְצָעוּת שֶׁשָּׁלְחוּהוּ, שֶׁהֲרֵי הוּא מְבוֹרָךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה קוֹדֶם, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא נִתְבַּטֵּל הַטּוֹב הַהוּא שֶׁבַּעֲדוֹ אַתָּה נִשְׁבָּע לָנוּ.

וְדַע שֶׁהֲגַם שֶׁכָּתַב הָרִיבָּ״שׁ שֶׁאֵינוֹ קָרוּי בִּשְׁבִיל טוֹבָה אֶלָּא אִם הָיְתָה הַטּוֹבָה בְּעֵת הַשְּׁבוּעָה, הוּא הַדִּין אִם בִּשְׁעַת הַשְּׁבוּעָה בָּרוּר שֶׁנִּשְׁבַּע בְּעַד טוֹבָה שֶׁכְּבָר עָשָׂה לוֹ, הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְזוֹקֵף עָלָיו הַטּוֹבָה בְּחוֹב וּבְעַד וִתּוּר הַחוֹב נִשְׁבָּע.

עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם שֶׁאֵינָם מַחְזִירִים אוֹתוֹ לָאָרֶץ, כִּי הוּא בְּרוּךְ ה׳ אַדְרַבָּה בְּיוֹתֵר מַעֲלָה מִקּוֹדֶם, כִּי עַד עַתָּה הָיְתָה הַשְׁפָּעָתוֹ מֵאֶמְצָעוּת הָעִיר שֶׁהִיא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת שָׂרֵי מַעְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁהוּא מָקוֹם לְעַצְמוֹ, הַשְׁפָּעָתוֹ הָיָה שֶׁלֹּא עַל יְדֵי אֶמְצָעִי אֶלָּא בְּרוּךְ ה׳.

עוֹד יִרְצֶה לִשְׁלֹל טַעֲנַת סְתִירַת הַהֲטָבָה, כִּי לֹא מֵהֶם הָיָה הַמּוּשָּׂג אֵלָיו הַטּוֹב אֶלָּא מֵה׳, וְהָרְאָיָה, הֵן הַיּוֹם בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא בּוֹ, מְבֹרָךְ בְּכָל מִדָּה טוֹבָה. לָזֶה אָמְרוּ אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה׳, פֵּרוּשׁ: עַתָּה אַחַר שֶׁהֵטַבְנוּ לְךָ בְּאֶמְצָעוּת הַמּוּכָן מָצָא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת לָחוּל עָלֶיךָ בְּרֹב טוֹב. וּבְאֹפֶן זֶה הִשְׁבִּיעוּ בְּכָל תֹּקֶף שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְהַתִּיר, אֲבָל זוּלַת זֶה הָיָה יָכוֹל לְהַתִּיר. וַהֲגַם דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק הַשּׁוֹלֵחַ (גיטין מ״ו) לִסְבָרַת חֲכָמִים שֶׁחוֹלְקִים עַל רַבִּי יְהוּדָה שֶׁטַּעַם שֶׁלֹּא הִכּוּ יִשְׂרָאֵל הַגִּבְעוֹנִים הוּא מִשּׁוּם קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַנָּכְרִים עָבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל שְׁבוּעָתָם, הֲרֵי דַּהֲגַם דְּיֶשְׁנָהּ לְהַתָּרָה לְצַד דְּהָוֵי חִלּוּל הַשֵּׁם בַּדָּבָר לֹא יַתִּיר, אֵין זֶה מֵעִקַּר הַתּוֹרָה אֶלָּא גָּדֵר. וְעוֹד כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּאֹרֶךְ בְּהִלְכוֹת נְדָרִים בִּפְרָט זֶה כִּי דַּוְקָא בִּשְׁבוּעָה שֶׁהִיא מְפֻרְסֶמֶת כְּהַהִיא שֶׁל גִּבְעוֹנִים, וּכְמוֹ שֶׁדִּיַּקְתִּי שָׁם מִדִּבְרֵי רַשִׁ״י.

וְעוֹד. לוּ יִהְיֶה שֶׁסּוֹבְרִים חֲכָמִים שֶׁאֵין לְחַלֵּק בְּכָל שְׁבוּעַת נָכְרִים, הֲרֵי יֵשׁ סְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵין מְחַלֵּק בֵּין נָכְרִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיּוֹדְעִים הַגּוֹיִם שֶׁיֵּשׁ הַתָּרָה לִשְׁבוּעָה וְאֵין כָּאן חִלּוּל הַשֵּׁם, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם אֲבִימֶלֶךְ לְהַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָהּ הַתָּרָה גַּם לִסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה.