רבקה מבקשת מיעקב להביא את המטעמים לאביו כדי שיאכל, ובעבור זה יברך אותו לפני מותו. חזקוני מסביר שהאכילה נועדה כדי שיצחק יברך את יעקב בלב טוב, מפני שאין השכינה שורה אלא מתוך לב טוב ומתוך שמחה. אונקלוס מתרגם כפשוטו: והבאת לאביך ויאכל, בעבור אשר יברכך לפני מותו. הפסוק חותם את הוראות רבקה בשלב זה, ומדגיש שהמטרה הסופית של כל הפעולה היא שיצחק יברך את יעקב. עצם האכילה מכשירה את יצחק לברך מתוך שמחה ורוגע, שהם התנאי לשריית רוח הברכה. בכך משלימה רבקה את התוכנית, ומעבירה את הכדור ליעקב, שיעלה מיד את החשש מהתגלות המרמה בפסוק הבא.