בְּרֵאשִׁית כ״ז · ב׳

וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃

במילים פשוטות

יצחק אומר לעשו שהוא כבר הזדקן ואינו יודע את יום מותו. רש״י מביא את דברי רבי יהושע בן קרחה שאם אדם מגיע לגיל שבו נפטרו הוריו, ראוי לו לדאוג חמש שנים לפני כן וחמש אחריו, ומסביר שיצחק היה בן מאה עשרים ושלוש, וחשש שמא הוא מתקרב לגיל שבו נפטרה אמו שרה, שמתה בת מאה עשרים ושבע. אבן עזרא מבאר שהמילה ״נא״ בביטוי ״הנה נא זקנתי״ פירושה ״עתה״. אונקלוס מתרגם כפשוטו: הנה עתה זקנתי, איני יודע את יום מותי. הפסוק מבטא את תחושת הזמן הקצוב של יצחק, ומהווה את הנימוק שבגללו הוא ממהר לברך את בנו לפני שילך לעולמו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא ידעתי יום מותי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אִם מַגִּיעַ אָדָם לְפֶרֶק אֲבוֹתָיו יִדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים לִפְנֵיהֶן וְחָמֵשׁ לְאַחַר כֵּן; וְיִצְחָק הָיָה בֶּן קכ"ג, אָמַר שֶׁמָּא לְפֶרֶק אִמִּי אֲנִי מַגִּיעַ וְהִיא מֵתָה בַּת קכ"ז וַהֲרֵינִי בֶן ה' שָׁנִים סָמוּךְ לְפִרְקָהּ; לְפִיכָךְ לא ידעתי יום מותי, שֶׁמָּא לְפֶרֶק אִמִּי, שֶׁמָּא לְפֶרֶק אַבָּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר הָא כְעַן סֵיבִית לֵית אֲנָא יְדַע יוֹמָא דְאֵימוּת

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הנה נא. כמו עתה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

הנה נא - אני מבקש ממך בשביל שזקנתי, ואני רוצה לתת לך הברכות אשר בידי לחלוק לך בחיי, כמו דכתיב אצל אברהם בירושת הארץ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי. כִּי אָמְנָם הַבְּרָכָה תָּחוּל יוֹתֵר בִּהְיוֹת הַמְבָרֵךְ סָמוּךְ לְמִיתָה, כְּעִנְיָן בְּיַעֲקֹב וּבְמֹשֶׁה, כִּי אָז הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר נִבְדֶּלֶת מִן הַחוֹמֶר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לא ידעתי יום מותי ואם אמות תפסיד הכל ממון ושררה שהרי מכרת לו בכורתך ולפיכך אני רוצה להקדים לתת לך הכל מחיים ולא יוכל יעקב להוציא מידך כלום שהרי מתנת בריא קיימת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל