וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן׃

זבד טוב. כְּתַרְגּוּמוֹ:

יזבלני. לְ' בֵּית זְבֻל (מלכים א ח' י"ג), הירבריי"א בְּלַעַז, בֵּית מָדוֹר, מֵעַתָּה לֹא תְהֵא עִקַּר דִּירָתוֹ אֶלָּא עִמִּי שֶׁיֵּשׁ לִי בָנִים כְּנֶגֶד כָּל נָשָׁיו:

וַאֲמֶרֶת לֵאָה יְהַב יְיָ יָתֵהּ לִי חָלַק טַב הָדָא זִמְנָא יְהֵי מְדוֹרֵהּ דְּבַעְלִי לְוָתִי אֲרֵי יְלֵידִית לֵהּ שִׁתָּא בְנִין וּקְרַת יָת שְׁמֵהּ זְבֻלוּן

זבדני אלהים. כטעם נתן לי חלק ואין לו אח במקרא:

יזבלני. יזבול עמי יהיה זבולו עמי תמיד, כמו "בנה בניתי בית זבול לך" (מ"א ח יג), "וכמוהו בני יצאוני" (ירמי' יו"ד כ) יצאו ממני, "ויבואני" (תהלים קיט מא) כלם הם פעלים עומדים:

זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב לֹא מָצְאוּ לַמִּלָּה הַזֹּאת מוֹצָא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְיִתָּכֵן שֶׁנֹּאמַר שֶׁהִיא מִלָּה מֻרְכֶּבֶת "זֶה בַּד", כְּמִלַּת מַדּוּעַ וּמִלַּת בָּגָד (בראשית ל':י"א) בַּכְּתִיבָה, וְהַסֶּגוֹל וְהַפַּתָּח מוּמָרִים בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, וְכָל שֶׁכֵּן בַּמִּלּוֹת הַמֻּרְכָּבוֹת. וְכֵן מִלַּת צַלְמָוֶת וּמִלַּת בִּלְעָדַי. וְיָצְאָה מִלְּשׁוֹן בַּדִּים, "בַּדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים" (שמות כה יג), "וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּארוֹת" (יחזקאל יז ו), כִּי עַנְפֵי הָאִילָן הַגַּסִּים נִקְרָאִים כֵּן. וְהִשְׁאִילוּהָ לְבָנִים, "יֹאכַל בַּדָּיו בְּכוֹר מָוֶת" (איוב יח יג) "לֹא כֵן בַּדָּיו" (ישעיהו טז ו). וְלָכֵן אָמְרָה לֵאָה כִּי עָשָׂה לָהּ הָאֱלֹהִים זֶה הַבֵּן בַּד טוֹב לִהְיוֹת בַּעְלָהּ מִתְלוֹנֵן בְּצִלָּהּ, כִּי יִזְבְּלֵנִי בְּצִלִּי, וְכֵן "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ" (מלכים א ח יג) לְהִתְלוֹנֵן בְּצִלּוֹ, וְלִכְבוֹד עֶלְיוֹן יֹאמַר כֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם בפסוק כז) "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי". וְכֵן "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה" (חבקוק ג יא), עָמַד בְּמָקוֹם שֶׁיִּתְלוֹנָן בּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר "לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם" (תהלים יט ה) וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל':כ') תִּרְגֵּם זֶבֶד טוֹב "חֻלַּק טָב", וְלֹא הֲבִינוֹתִי סְבָרָתוֹ עַד שֶׁרָאִיתִי (בתרגום הירושלמי) בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן "זַוֵּד יָתִי מֵימְרָא דַּה' זְוָדִין טָבִין", וְלָמַדְתִּי שֶׁעָשׂוּ הַמִּלָּה כְּאִלּוּ כְּתוּבָה בְּוָ"ו, וְטָפְלוּ אוֹתָהּ אֶל לְשׁוֹן הָאֲרָמִית שֶׁמְּתַרְגְּמִין צֵדָה "זְוָדִין" (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ב:כ"ה). אָמְרָה שֶׁהַבֵּן הַזֶּה עֲשָׂאוֹ הַשֵּׁם לָהּ צֵדָה טוֹבָה וְחֵלֶק טוֹב, כִּי בַּעְלָהּ יִהְיֶה עִקַּר דִּירָתוֹ עִמָּהּ לְרֹב בָּנֶיהָ, תִּתְפַּרְנֵס עִמּוֹ בַּטּוֹב לוֹ. וְהַוָּ"ו וְהַבֵּי"ת יִשְׁתַּוּוּ בִּלְשׁוֹנֵנוּ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, כְּמוֹ תַּאֲוָה וְתַאֲבָה (תהלים קיט כ), "גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים" (ישעיהו נ ו), "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים" (תהלים קכט ג), וְכֵן "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי" (יונה ב ז), כְּמוֹ לְקַצְוֵי, וְכֵן "לַפַּרְבָּר לַמַּעֲרָב אַרְבָּעָה" (דברי הימים א כו יח), יֹאמְרוּ מִמֶּנּוּ פַּרְוָר, דִּכְתִיב (מלכים ב כג יא) "אֶל לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים" וּפֵרוּשׁ שְׁנֵיהֶם מָה שֶׁהוּא מִקִּיר הַחוֹמָה לַחוּצָה, "וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים" (במדבר לה ב) תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי "וּפַרְוָר", וְכֵן תַּרְגּוּם יוֹנָתָן "מִגְרָשׁוֹת" (יחזקאל כז כח), וּבַמִּשְׁנָה מְלֹא תַּרְוָד, תַּרְבָד (נזיר מט אהלות פ"ב מ"א), בְּטַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ לְבִזְבֵּז (פסחים מח), בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִין מִמֶּנּוּ "לִזְבֵּז" (כלים פ"ב מ"ג מקואות פ"ד מ"ב), וּבִמְקוֹמוֹת שׁוֹנִין מִמֶּנּוּ "לִזְוֵיז", אִצְטְבָא (פסחים יא), "אִיצְטְוָא" (עירובין עז ויומא מט לפי גירסת הערוך), וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן הַרְבֵּה. וְנָהֲגוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (כלאים פ"ה הכ"ט יבמות פ"ז ה"ח ועוד) "אֲבִיר" בְּבֵי"ת בְּמָקוֹם וָ"ו, שֶׁאֵינָם מַקְפִּידִים בְּכָךְ:

זבד - לשון חלק ומנה יפה לפי הענין.

יזבלני - כמו: בנה בניתי בית זבול לך. ל' דירה.

זְבָדַנִי אֱלֹהִים אוֹתִי. נָתַן לִי חֵלֶק וְגָמוּל עַל הַשְׁתַּדְּלוּת הַשְּׁנִי בַּדּוּדָאִים, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה.

אוֹתִי זֵבֶד טוֹב. כִּי הָיָה עִמִּי חֵלֶק טוֹב שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנְתִּי לְשׁוּם תַּעֲנוּג אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ.

יזבלני אישי יזבול עמי כמו בני יצאוני גדוד יגודנו המשמשים כשתים. ד״‎א צריך שיעשה בית מדור לי ולבני שהרי ילדתי לו ששה בנים.