בְּרֵאשִׁית ל׳ · ל״ט

וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃

במילים פשוטות

הצאן מתחממות אל מול המקלות ויולדות עקודים, נקודים וטלואים. רש״י מבאר ש״אל המקלות״ פירושו אל מראות המקלות, ו״עקודים״ הם המשונים במקום עקידתם, כלומר בקרסולי ידיהם ורגליהם. אבן עזרא מציין שזהו מפלאות הטבע, ומדמה זאת לכוח הדמיון שאפילו באדם שנברא בצלם. כך התקיימה תוחלתו של יעקב, והצאן ילדו את בעלי הסימנים שהוסכם שיהיו שכרו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אל המקלות. אֶל מַרְאוֹת הַמַּקְלוֹת:

עקדים. מְשֻׁנִּים בִּמְקוֹם עֲקִידָתָם, הֵם קַרְסֻלֵּי יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִתְיַחֲמָא עָנָא בְּחוּטְרַיָּא וִילִידָא עָנָא רְגוֹלִין נְמוֹרִין וּרְקוֹעִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויחמו. נתעברו, ובאה זאת המלה משונה בנקוד בעבור אות הגרון, והיה ראוי להיות כמו "וישבו לאכל לחם" (בראשית לז כה), ואל תתמה בעבור שאמר על הצאן לשון וכרים כי משפט הלשון להפריש בין זכרים לנקבות בלשון יחיד, רק בלשון רבים לא יחושו:

אל המקלות. מן המקלות ורבים יתמהו, ויאמרו כי זה פלא, ואמת שהוא מפלאות התולדות וכן המשפט אפילו האשה שנבראה בצלם המלאכים:

וטלואים. הם הברודים כי שם כלל הוא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויחמו הצאן - כולן לשון זכר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויחמו הצאן לא חש לומר על רבים לשון זכר דוגמא אם יצאו בנות שילה.

אל המקלות כמו מן המקלות. לשבור אל יוסף מן יוסף. ד״‎א בשביל המקלות כמו כי ארד אל בני.

ותלדן הצאן עקדים ומכאן ואילך לא הציג מקלות, אלא הכשבים שהיו עקודים ונקודים הפריד יעקב ויתן שאר פני הצאן אל אלו שהיו עקודים ואת כל חום שהיה מצאן לבן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל