עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְ וְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃

לא יחיה. וּמֵאוֹתָהּ קְלָלָה מֵתָה רָחֵל בַּדֶּרֶךְ (בראשית רבה)

מה עמדי. מִשֶּׁלְּךָ:

עִם (נ''י אֲתַר) דִּי תַשְׁכַּח יָת דַּחַלְתָּךְ לָא יִתְקַיַּם קֳדָם אֲחָנָא אִשְׁתְּמוֹדַע לָךְ מָה דְעִמִּי וְסַב לָךְ וְלָא יְדַע יַעֲקֹב אֲרֵי רָחֵל נְסִיבָתְהוֹן

לא יהיה. רק אהרגנו וי"א שהוא דרך תפלה, על כן מתה רחל בדרך, אם כן יודיעני מי התפלל על אשת פנחס:

לא יחיה - כלומר אני אעשה נקמה מגופו.

לֹא יִחְיֶה. כִּי חָשַׁב שֶׁגָּנַב אוֹתָם אֶחָד מֵהָעֲבָדִים לְעָבְדָם וְלַחֲזֹר לְסוּרוֹ, וּבָזֶה הָיָה חַיָּב מִיתָה.

הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי. מִשֶּׁלְּךָ וְקַח לְךָ כְּשֶׁתַּכִּירֵהוּ.

וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב. שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ לֹא הָיָה מֵעִיז פָּנָיו לִכְחַשׁ, וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לֹא יִחְיֶה.

לֹא יִחְיֶה. כְּדִין בֶּן נֹחַ, וְאִם תֹּאמַר אֵין צָרִיךְ לְאָמְרָהּ הֲלֹא מִשְׁפָּטוֹ חָרוּץ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ טַעֲנָה לוֹמַר כִּי נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ אוֹ שְׁכוּחִים הֵמָּה אֶצְלוֹ: