וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃

עדר עדר לבדו. כָּל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ:

עברו לפני. דֶּרֶךְ יוֹם אוֹ פָּחוֹת וַאֲנִי אָבֹא אַחֲרֵיכֶם:

ורוח תשימו. עֵדֶר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ מְלֹא עַיִן, כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וּלְתַוֵּהוּ עַל רִבּוּי הַדּוֹרוֹן:

וִיהַב בְּיַד עַבְדּוֹהִי עֶדְרָא עֶדְרָא בִּלְחוֹדוֹהִי וַאֲמַר לְעַבְדּוֹהִי עִבָּרוּ קֳדָמַי וּרְוָחָא תְּשַׁווּן בֵּין עֶדְרָא וּבֵין עֶדְרָא

ורֶוַח תשימו. הפרש, וקרוב ממנו "כי היתה הרוחה" (שמות ח יא), הפרשה בין מכה למכה כמו "וְרָוַח לשאול" (ש"א טז כג):

וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָרָשָׁע וּלְתַוְּהוֹ עַל הַדּוֹרוֹן. וְסָבְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ה:י"ג) שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה רֶמֶז, אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הקב"ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם יִהְיוּ צָרוֹת בָּאוֹת עַל בָּנַי לֹא תָּבִיא אוֹתָן זוֹ אַחַר זוֹ אֶלָּא הַרְוַח לָהֶם מִצָּרוֹתֵיהֶם. עָשָׂה רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ הַמִּסִּים וְהָאַרְנוֹנִיּוֹת שֶׁיִּגְבּוּ בְּנֵי עֵשָׂו מִזַּרְעוֹ בְּרֶוַח וְהֶפְרֵשׁ בֵּין זוֹ לָזוֹ:

ורוח תשימו - דרך כבוד הוא למחנות הרבה זה אחר זה.

עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ. כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִין מִנְיָן זְכָרִים וּנְקֵבוֹת כְּפִי הָרָאוּי לִמְלֶאכֶת הַמִּקְנֶה, שֶׁיּוּכַל לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, כְּאָמְרוֹ "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי" (בראשית לג:יא), שֶׁהָיְתָה מִנְחָה מוּכֶנֶת לִבְרָכָה שֶׁהִיא תּוֹסֶפֶת טוֹבָה.

וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. שֶׁלֹּא יִקְפְּצוּ הַבְּהֵמוֹת מֵעֵדֶר לְעֵדֶר וְיִתְעָרְבוּ, וְלֹא יָבִין הָרוֹאֶה חָכְמַת הַמִּנְחָה וּבִרְכָתָהּ.