בְּרֵאשִׁית ל״ב · י״ט

וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃

במילים פשוטות

יעקב מלמד את העבד כיצד להשיב: ״לעבדך ליעקב, מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו, והנה גם הוא אחרינו״. רש״י מבאר שהתשובה עונה על השאלות כסדרן - על ראשון ראשון: על ״למי אתה״ - לעבדך ליעקב, ועל ״למי אלה״ - מנחה היא שלוחה; ״והנה גם הוא״ מוסב על יעקב עצמו הבא אחריהם. ספורנו מבאר שיעקב ציווה שלא ייראה השליח כמכיר את עשו ושלוח אליו, פן יחשוב עשו ששלח לו דורון מחמת יראה, אלא ייראה כשלוח לשעיר. חזקוני מסכם את סדר התשובות על שלוש שאלותיו של עשו.
מבוסס על רש״י, ספורנו, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואמרת לעבדך ליעקב. עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן; שֶׁשָּׁאַלְתָּ לְמִי אַתָּה? לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב אֲנִי - וְתַרְגּוּמוֹ דְּעַבְדָּךְ דְּיַעֲקֹב - וְשֶׁשָּׁאַלְתָּ וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ, מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה וְגוֹ':

והנה גם הוא. יַעֲקֹב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתֵימַר לְעַבְדָךְ לְיַעֲקֹב תִּקְרֻבְתָּא הִיא דִמְשַׁלְּחָא לְרִבּוֹנִי לְעֵשָׂו וְהָא אַף הוּא אָתֵי בַתְרָנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

מנחה - כמו שפירשתי בפ' בראשית והנה גם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב. צִוָּה שֶׁלֹּא יִרְאֶה הַשָּׁלִיחַ אֶת עַצְמוֹ כְּמַכִּיר אֶת עֵשָׂו וְשָׁלוּחַ אֵלָיו, פֶּן יַחְשֹׁב עֵשָׂו שֶׁיָּדַע אָחִיו שֶׁהוּא הָלַךְ לִקְרָאתוֹ וְשָׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן מֵחֲמַת יִרְאָה, אֲבָל יִרְאֶה הַשָּׁלִיחַ אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ שָׁלוּחַ לְשֵׂעִיר וּכְבִלְתִּי מַכִּיר אֶת עֵשָׂו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

למי אתה וגו'. ואמרת לעבדך וגו׳‎ צוה להם להשיב על ראשון ראשון, על ששאלת למי אתה ואמרת לעבדך ליעקב. ועל ששאלת ואנה תלך ואמרת לאדני לעשו, מנחה היא שלוחה. וששאלת ולמי אלה לפניך ואמרתם והנה גם הוא אחרינו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: כְּנֶגֶד אָמְרוֹ ״לְמִי אַתָּה״ - תְּשׁוּבָה שֶׁל ״עַבְדְּךָ יַעֲקֹב״, כְּנֶגֶד ״וְאָנָה תֵלֵךְ״ - לְהוֹלִיךְ מִנְחָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִנְחָה שְׁלוּחָה״, וּכְנֶגֶד ״וּלְמִי״ - ״לַאדֹנִי לְעֵשָׂו״.

מקור: ספריא · נחלת הכלל