וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ׃

נסעה. כְּמוֹ שִׁמְעָה, סִלְחָה, שֶׁהוּא כְּמוֹ שְׁמַע, סְלַח, אַף כָּאן נִסְעָה כְּמוֹ נְסַע, וְהַנּוּ"ן יְסוֹד בַּתֵּבָה, וְתַרְגּוּם שֶׁל אֻנְקְלוֹס טוּל וּנְהָךְ, עֵשָׂו אָמַר לְיַעֲקֹב נְסַע מִכָּאן וְנֵלֵךְ:

ואלכה לנגדך. בְּשָׁוֶה לְךָ; טוֹבָה זוֹ אֶעֱשֶׂה לְךָ, שֶׁאַאֲרִיךְ יְמֵי מַהֲלַכְתִּי, לָלֶכֶת לְאַט כַּאֲשֶׁר אַתָּה צָרִיךְ, וְזֶהוּ לְנֶגְדֶּךָ - בְּשָׁוֶה לְךָ:

וַאֲמַר נִטַל וְנֵהָךְ וְאֵיהַךְ לְקָבְלָךְ

נסעה. יש אומרים שהוא לשון צווי, כמו "שלחה הנער" (בראשית מג ח) וכן "נפלו עלינו" (הושע י, ח)

ונלכה. כולנו ושאני אלך לנגדך לא אזוז ממך, ויתכן להיותו כמו "ונסעה מנהר אהוא" (עזרא ח לא) נסעה כולנו ואני אלך לנגדך:

נִסְעָה וְנֵלֵכָה. לְשֵׂעִיר, כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּ נוֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה בְּאָמְרָם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ: