וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־חֲמוֹר֙ וְאֶל־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ כׇּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִיר֑וֹ וַיִּמֹּ֙לוּ֙ כׇּל־זָכָ֔ר כׇּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַר עִירֽוֹ׃

כל יוצאי שער העיר שמעו לחמור ולשכם בנו, וכל הזכרים נימולו. חזקוני מדייק בלשון ״כל יוצאי שער עירו״, ומשווה זאת ללשון ״כל באי שער עירו״ שנאמר אצל שרה. הוא מבאר שכאן, במקום שבו כולם היו צריכים להימול בעל כורחם, נאמר ״יוצאי״, ללמד שלא היה אחד מהם רשאי לצאת עד שיימול, אבל אצל שרה שכולם באו לגמול חסד נאמר ״באי״. היענות כל אנשי העיר לדברי מנהיגיהם מדגישה את מעמדם של חמור ושכם ואת השפעתם, ומכינה את הרקע למה שעתיד לקרות ביום השלישי.