בְּרֵאשִׁית ל״ד · ט׳

וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

חמור מציע לבני יעקב שיתחתנו זה עם זה, שיתנו את בנותיהם לאנשי העיר וייקחו את בנות העיר לנשים. רשב״ם מדייק שכאן, בדברו אל בני יעקב, תלה חמור את הכבוד ואת יכולת הבחירה בבני יעקב, שהם יתנו ויקחו. אך כאשר סיפר חמור את הדבר לאנשי עירו, הפך את הסדר ותלה את הכבוד בבני העיר, שהם יהיו הלוקחים והנותנים, כדי לפתותם שיסכימו להימול. ההצעה נועדה ליצור ברית קרובה בין המשפחות ולערב אותן זו בזו לעם אחד.
מבוסס על רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִתְחַתְּנוּן בָּנָא בְּנָתֵיכוֹן תִּתְּנוּן לָנָא וְיָת בְּנָתָנָא תִּסְבוּן לְכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

בנותיכם תתנו [לנו] ואת בנותינו תקחו לכם - בבני יעקב תלו החיתונים לכבודם לתת ולקחת, אבל כשספרו את הדבר לאנשי עירם אמרו למפרע, לכבוד בני העיר שהם יהיו הלוקחים והנותנים כדי לפתותם שישמעו אליהם להימול.

מקור: ספריא · נחלת הכלל