וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃

וַאֲקֵם יַעֲקֹב קַמְתָא בְּאַתְרָא דִי מַלִּיל עִמֵּהּ קָמַת אַבְנָא וְאַסִּיךְ עֲלַהּ נִסּוּכִין וַאֲרִיק עֲלַהּ מִשְׁחָא

ויתכן להיותו פי' ויצב. וכבר הציב בפעם הראשונה או עשה כן פעם שנית והראשון קרוב אלי:

ויסך עליה נסך. מים או יין, והטעם שרחץ אותה, ואחר כן יצק עליה שמן, ובבית אל שלם נדרו ונתן מעשר מהונו לכבוד השם למי שהיה בדור ראוי לקחתו:

וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם, וּכְבָר הִצִּיב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מַצֵּבָה וְנִסֵּךְ עָלֶיהָ עַתָּה נֶסֶךְ וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן. וְנָכוֹן הוּא:

וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ. וְהִשְׁלִים נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר בְּאָמְרוֹ "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" (בראשית כח:כב). כִּי בָּזֶה הֵכִין אֶת הַמָּקוֹם שֶׁרָאוּי שֶׁיְּקִימֶנָּה שָׁם, כְּעִנְיַן דָּוִד בְּהֵרָאוֹת אֵלָיו הַמַּלְאָךְ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבוּסִי: