וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים וְגוֹ׳. יְכַוֵּן בָּזֶה לִמְנוֹת כָּל אֲשֶׁר נִתְחַתֵּן לֶאֱדוֹם אוֹ הֶעֱמִיד לָהּ מֶלֶךְ וְכַדּוֹמֶה, כִּי הַכֹּל עוֹמֵד לַאֲבַדּוֹן בִּנְפוֹל אֱדוֹם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פג), בָּצְרָה לְפִי שֶׁהֶעֱמִידָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם עֲתִידָה לִלְקוֹת עִמָּהֶם, דִּכְתִיב (ישעיהו לד:ו) ״זֶבַח לַה׳ בְּבָצְרָה״, עַד כָּאן. גַּם שְׁאָר הֶעָרִים הֲגַם שֶׁבֵּינֵי בֵּינֵי קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא גּוֹאֵל צְבִי יִשְׂרָאֵל יִכָּנְסוּ בִּרְשׁוּת מֶלֶךְ אַחֵר, יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטַעֲנָה קְדוּמָה וְיוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף, וְאֵין צֵל הַזּוּלַת מַצִּילָתָהּ.
גַּם לָקַחַת סִימָן לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה כִּי יַאֲרִיכוּ הַיָּמִים, וְהָרְאָיָה, כִּי ה׳ מָנָה מַלְכֵי אֱדוֹם שֶׁקָּדְמוּ לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹתָם קָדְמוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְמַלְכוּתָם אַחַר שֶׁפָּסְקָה אַחַר מְלָכִים הָרְשׁוּמִים בַּתּוֹרָה, וּמֵעַתָּה כְּמוֹ כֵן יִמְלְכוּ יִשְׂרָאֵל כַּמִּנְיָן אֲשֶׁר מָלְכוּ בֶּאֱדוֹם (בגלות, הגהה), וַהֲגַם כִּי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים עוֹלָם עוֹמֵד (סנהדרין צט.), יַאֲרִיךְ ה׳ יְמֵי טוֹבָה, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
חסלת פרשת וישלח