בְּרֵאשִׁית ל״ז · י״ב

וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃

במילים פשוטות

האחים הלכו לרעות את צאן אביהם בשכם. רש״י מעיר על הנקודות שמעל המילה ״את״ בכתב התורה, ודורש שלא הלכו רק לרעות את הצאן אלא גם ״לרעות את עצמן״ - כלומר לדאוג גם לצורכיהם. חזקוני מרחיב על כך ומביא גם את האפשרות הפשוטה שהלכו לרעות את הצאן במקום מרעה. הפסוק מכין את הרקע למה שעתיד לקרות: יוסף יישלח אל אחיו למקום מרוחק זה, שם יתרחש מעשׂה המכירה.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לרעות את צאן. נָקוּד עַל אֶת, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲזָלוּ אֲחוֹהִי לְמִרְעֵי יָת עָנָא דַאֲבוּהוֹן בִּשְׁכֶם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לרעות את פרש״‎י נקוד על את לא הלכו אלא לרעות עצמן. משמע כאלו את מחוק כלומר לא כל הצאן דוגמא ירעו בשן וגו׳‎ ולא כתיב ירעו את בשן ואת גלעד אבל אם אתה דורש תיבת את משמע שהלכו לרעות את הצאן במקום מרעה. א״‎נ לרעות את עצמן עם צאן אביהם שהרי בכל לשון רעיית בהמה תמצא את.

מקור: ספריא · נחלת הכלל