רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11שעיר עזים. דָּמוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל אָדָם:
הכתנת. זֶה שְׁמָהּ, וּכְשֶׁהִיא דְבוּקָה לְתֵבָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן כְּתֹנֶת יוֹסֵף, כְּתֹנֶת פַּסִּים, כְּתֹנֶת בַּד, נָקוּד כְּתֹנֶת:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּרֵאשִׁית ל״ז · ל״א
וַיִּקְח֖וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת יוֹסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃
במילים פשוטות
האחים לקחו את כתונת יוסף, שחטו שׂעיר עזים וטבלו את הכתונת בדם. רש״י מבאר שבחרו דווקא בשׂעיר עזים משום שדמו דומה לדם אדם, כדי שאביהם יסבור שזהו דם יוסף. עוד מעיר רש״י על ניקוד המילה ״הכתונת״ בכל מקום. מעשׂה זה הוא המשך המזימה: לאחר שהפשיטו את יוסף ומכרוהו, הם מכינים ראיה מזויפת שתגרום לאביהם להאמין שחיה רעה טרפה אותו. הפסוק חושׂף את הצעד המחושב שבו האחים מכסים על מעשׂיהם.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּנְסִיבוּ יָת כִּתּוּנָא דְיוֹסֵף וּנְכִיסוּ צְפִיר בַּר עִזֵּי וּטְבָלוּ יָת כִּתּוּנָא בִּדְמָא
מקור: ספריא · נחלת הכלל
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13שעיר עזים פרש״י דמו דומה לשל אדם, וההיא דהנזקין דגבי נבוזרדאן דלא אידמו היינו משום שהיו מעורבין.
מקור: ספריא · נחלת הכלל