יהודה הבטיח לשלוח לה גדי עזים מן הצאן, ותמר ביקשה שייתן עירבון עד שישלח. רש״י מבאר ש״עירבון״ פירושו משכון - חפץ הניתן כערובה עד קיום ההבטחה. הרשב״ם מסביר את לשון ״עד שלחך״ - עד שתשלח את שליחך שיביא את הגדי. תמר, בחכמתה, מבקשת ערובה ממשית ולא הבטחה בלבד, וזהו הצעד שיוביל לכך שיהיה בידה חותם, פתיל ומטה - הסימנים שיזהו את יהודה בהמשך. הפסוק מכין את המהלך המרכזי של הפרשה.