וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל־בֵּיתֽוֹ׃

אשת פוטיפר הניחה את בגד יוסף אצלה עד בוא אדוניו אל ביתו. רש״י מבאר ש״אדוניו״ כאן מתייחס לאדוניו של יוסף - כלומר פוטיפר, בעלה. הפסוק מתאר כיצד שמרה האשה את הבגד כראיה, ממתינה לשובו של בעלה כדי להציג בפניו את גרסתה. הבגד, שהיה בתחילה סימן לבריחתו הטהורה של יוסף מן החטא, הופך עתה בידיה לכלי האשמה. הפסוק מכין את העימות הסופי, שבו תספר האשה את סיפורה לבעלה ותביא לענישת יוסף.