וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהֹוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהֹוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃

כי ה' אתו. שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו:

וַחֲזָא רִבּוֹנֵהּ אֲרֵי מֵימְרָא דַּיְיָ בְּסַעְדֵּהּ וְכֹל דִּי הוּא עָבֵד יְיָ מַצְלַח בִּידֵהּ

כִּי ה' אִתּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ט:ג'). וְאֵינוֹ נִרְאֶה, אֲבָל "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ", כִּי יַצְלִיחוּ מַעֲשָׂיו בְּכָל עֵת יוֹתֵר מִכָּל אָדָם, וְיָדַע כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא לוֹ, וְכֵן (בראשית כ"ו:כ"ח) "רָאֹה רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ", וַיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו וְשָׂמוֹ מְשָׁרֵת לְעַצְמוֹ וּפָקִיד עַל בֵּיתוֹ: