וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃

וַאֲמַר יוֹסֵף לְפַרְעֹה חֶלְמָא דְפַּרְעֹה חַד הוּא יָת דִּי יְיָ עָתִיד לְמֶעְבַּד חַוִּי לְפַרְעֹה

אשר האלהים עושה - מה שעתיד לעשות הגיד לפרעה. כי על המלך תלויים תקנות המלכות.

חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא. וּלְפִיכָךְ טָעוּ הַפּוֹתְרִים:

אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עוֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה. לְפִיכָךְ לֹא יָדְעוּ זֶה הַחַרְטֻמִּים, כִּי לֹא נוֹדַע לָהֶם בְּלַהֲטֵיהֶם, אֲבָל הִגִּיד לְפַרְעֹה בִּלְבָד.

את אשר האלקים עשה מה שרוצה לעשות בעולמו. הגיד לפרעה שהרי הוא מלך ויבקש תקנה על זאת שהרי ספק בידו לעשות.

אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה.) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עֲלֵיהֶן, וְהֵם שׂוֹבַע וְרָעָב וּפַרְנָס, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עוֹשֶׂה״ בִּכְבוֹדוֹ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, הִגִּיד וְגוֹ׳, שׂוֹבַע - אֵלּוּ שְׁנֵי שׂוֹבַע, רָעָב - אֵלּוּ שְׁנֵי רָעָב, פַּרְנָס - ״יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ״ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ מִי זֶה הָאִישׁ, אַף עַל פִּי כֵן אַחַר הָאֱמֶת תָּמַךְ גּוֹרָלוֹ בְּמַה שֶׁמָּנַע הַפִּתְרוֹן מִכָּל חֲכָמָיו וְגִלָּה לוֹ אֶת יוֹסֵף עַל יְדֵי שַׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁסִּפֵּר לוֹ הָעוֹבֵר עָלָיו, וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְנִתְגַּלָּה לוֹ יוֹסֵף, וַיְשִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְאָמְרוֹ הִגִּיד לְפַרְעֹה פֵּרוּשׁ שֶׁיֵּשׁ סִפּוּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף (בראשית מא:לג) ״יֵרֶא פַרְעֹה וְגוֹ׳ וְחִמֵּשׁ״ וְגוֹ׳: