וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵ֒חַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

צפנת פענח. מְפָרֵשׁ הַצְּפוּנוֹת; וְאֵין לְפַעְנֵחַ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא:

פוטיפרע. הוּא פּוֹטִיפַר, וְנִקְרָא פּוֹטִיפֶרַע עַל שֶׁנִּסְתָּרֵס מֵאֵלָיו, לְפִי שֶׁחָמַד אֶת יוֹסֵף לְמִשְׁכַּב זָכָר (סוטה י"ג):

וּקְרָא פַּרְעֹה שׁוּם יוֹסֵף גַּבְרָא דְמִטַּמְרָן גָּלְיָן לֵהּ וִיהַב לֵהּ יָת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע רַבָּא דְאוֹן לְאִתְּתָא וּנְפַק יוֹסֵף (שַׁלִּיט) עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם

צפנת פענח. אם זו המלה מצרית לא ידענו פירושה, ואם היא מתורגמת לא ידענו שם יוסף ויהיה פי' פענח כאשר תרגם המתרגם ארמית, והיא מלה מרובעת:

כהן און. עובד השם או עובד עו"ג, כי כהן בכל המקרא כי אם משרת על דעתי:

ויצא יוסף. יצא שמו, כטעם "ויצא לך שם בגוים" (יחז' טז יד) או יצא ועבר על כל מקום והכריזו עליו כדי שיכירוהו:

צָפְנַת פַּעְנֵחַ אָמַר ר' אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ"א:מ"ה) אִם הִיא מִלָּה מִצְרִית לֹא יָדַעְנוּ פֵּרוּשָׁהּ, וְאִם מְתֻרְגֶּמֶת לֹא יָדַעְנוּ שֵׁם יוֹסֵף. וְעַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאוֹמְרִים "הַמְּפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים", יִתָּכֵן שֶׁקָּרָא לוֹ שֵׁם נִכְבָּד כִּלְשׁוֹן אַרְצוֹ, כִּי שָׁאַל לוֹ אוֹ שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ שְׂפַת אֶרֶץ כְּנַעַן הַקְּרוֹבָה אֵלָיו, וְעִנְיָנוֹ צְפוּנָה מְגַלֶּה, וְכֵן בִּתּוֹ קָרְאָה שֵׁם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ, "מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִיהוּ" (שמות ב י). וְאַל תִּשְׁתּוֹמֵם בַּעֲבוּר שֶׁקְּרָאוּהוּ סוֹפְרֵי הַמִּצְרִיִּים מוֹנְיוּס, כִּי יְשַׁנּוּ הַשֵּׁמוֹת לְלָשׁוֹן מוּבָן אוֹ מֻרְגָּל לָהֶם, כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַתַּרְגּוּם בִּקְצָתָם, כְּגוֹן "בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר" (בראשית כ':א') - "בֵּין רְקַם וּבֵין חַגְרָא", וְכֵן בְּהַרְבֵּה מִן הַשֵּׁמוֹת, וּבִקְצָתָם לֹא יְשַׁנֶּה דָּבָר, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וּבְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְזוּלָתָם הַרְבֵּה. וְזֶה לְפִי מַה שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים בְּלָשׁוֹן אֲרָמִית בְּדוֹרוֹ. וְכֵן עָשׂוּ הַנּוֹצְרִים הַמַּעְתִּיקִים:

בַּת פּוֹטִיפֶרַע כֹּהֵן אוֹן הוּא פּוֹטִיפַר, וְנִקְרָא פּוֹטִיפֶרַע עַל שֵׁם שֶׁנִּסְתָּרֵס מֵאֵלָיו לְפִי שֶׁלָּקַח יוֹסֵף לְמִשְׁכָּב, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"א:מ"ה), וְהוּא מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (סוטה יג). וְהֻצְרַךְ מִמֶּנּוּ רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ז:כ"ב) לוֹמַר כִּי כָּל "כֹּהֵן" מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, שֶׁהֲרֵי שַׂר הַטַּבָּחִים הָיָה, וְכֵן "כֹּהֵן מִדְיָן" (שמות ב טז). וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הָיָה פּוֹטִיפַר שַׂר לְפַרְעֹה, וְכַאֲשֶׁר נִסְתָּרֵס בְּגוּפוֹ וְהִכִּירוּ בּוֹ וּקְרָאוּהוּ פּוֹטִיפֶרַע, נִתְבַּיֵּשׁ בַּדָּבָר וּפֵרֵשׁ מִשְּׂרָרָתוֹ וְהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְנַעֲשָׂה כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כֵן מִנְהָג הַנִּכְבָּדִים. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה אוֹן שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן "כֹּהֵן מִדְיָן" כֹּמֶר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין פב) בְּיִתְרוֹ שֶׁהָיָה מְפַטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְהָאֱמֶת כִּי לְשׁוֹן כְּהֻנָּה - שֵׁרוּת, אֲבָל לֹא לֶאֱלֹהוּת בִּלְבַד, כִּי הִנֵּה "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" (שמואל ב ח יח), וּבִמְקוֹמוֹ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א יח יז) "וּבְנֵי דָוִד הָרִאשׁוֹנִים לְיַד הַמֶּלֶךְ", וְכֵן "מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל" (איוב יב יט), שֶׁהֵם מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ, וְכֵן "יְכַהֵן פְּאֵר" (ישעיהו סא י), יִתְלַבֵּשׁ פְּאֵר כְּכֹהֵן הָעוֹבֵד שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ בְּגָדִים שֶׁלֹּא כִּשְׁאָר הָעָם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, וְכֵן "וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו" (מלכים ב י יא), רָאשֵׁי מְשָׁרְתָיו:

צפנת פענח - כתרגומו ולשון מצרים הוא. וכן היה דרכם לקרוא לאדם בשעת שממנים אותו על ביתם שם הראוי. וכן: ויקרא משה להושע בן נון יהושע כשנעשה משרתו. וכן: ויקרא לדניאל בלטשצר. כדכתיב: די שמיה בלטשצר כשם אלהי.

פוטיפרע - אין זה פוטיפר לפי הפשט.

כהן און - שר של אותה העיר, כדכתיב: ובני דוד כהנים היו שלטונים.

וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. יָצָא מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה בְּאֹפֶן מוֹרֶה שֶׁהָיָה שַׁלִּיט עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

[ויקרא פרעה צפנת פענח מנהג הוא לשנות שם לאדם כשהוא עולה לגדולה]

ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע הוא פוטיפר, כמו שפרש״‎י. ולקחה יוסף לו לאשה שאם יקח אחרת אפי׳‎ גדולה ממנה היה מתיירא שמא יאמר פוטיפר עבדי הם שהרי קניתי את אביהם לי לעבד אבל כשנשא את בתו לא היה מביישו ולא בני ביתו. ד״‎א לקחה כדי לפרסם שלא שכב את אמה. וי״‎א על ידי שגדלה בביתו נקראת בתו, כמו שמצינו במשה רבינו דכתיב אלה בני בתיה בת פרעה לפי שגדלתו נקרא על שמה. כדאיתא במדרש בת דינה משכם היתה ובקשו להרגה בני יעקב אבינו, בא יעקב אבינו ותלה לה קמיע בצוארה וגירשה מביתו והחביאה עצמה בין הקוצים והברקנים ועל שם הסנה נקראת אסנת ובא גבריאל והביאה למצרים לפני אשת פוטיפר וגדלתה וכשבא יוסף למצרים יצאו כל הנשים לראותו מחמת יופיו כדכתיב בנות צעדה עלי שור וכל אחת זורקת לו חפץ או תכשיט וזו לא היה לה מה לזרוק וזרקה לו הקמיע שבצוארה, ונסתכל בו יוסף שהיתה בת בתו של יעקב ונשאה לו לאשה.

פוטי פרע פרש״‎י הוא פוטיפר על שם שנסתרס, פרע לשון פריעה. יש סרוס חמה שאינו יכול לזקק לזכר רק לנקבה, ופוטיפר סריס חמה היה דאי לא תימא הכי מהיכא תיתי ליה בת ועוד הרי כתוב כדברים האלה עשה לי עבדך.