בְּרֵאשִׁית מ״א · ו׳

וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃

במילים פשוטות

והנה שבע שיבולים דקות ושדופות קדים צומחות אחריהן. רש״י מבאר ש״שדופות״ פירושו חבוטות, מלשון משקוף החבוט תמיד על ידי הדלת, ו״קדים״ הוא רוח מזרחית. אבן עזרא מבאר ש״שדופות״ עניינו שאירע להן שדפון מרוח מזרחית, הנקראת ״קדם״ על שם שהשמש יוצאת בה תחילה. אונקלוס מתרגם ״לקין ושקיפן קידום״. שבע השיבולים הרעות והמיובשות מקבילות לשבע הפרות הרזות, ושתיהן מסמלות את שנות הרעב הקשות שתבואנה על הארץ.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ושדופת. הלייא"ש בְּלַעַז, שְׁקִיפָן קִדּוּם, חֲבוּטוֹת, לְשׁוֹן מַשְׁקוֹף הֶחָבוּט תָּמִיד עַל יְדֵי הַדֶּלֶת הַמַּכָּה עָלָיו:

קדים. רוּחַ מִזְרָחִית, שֶׁקּוֹרִין בי"סא בְּלַעַז:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְהָא שְׁבַע שֻׁבְּלַיָּא לָקְיָן וּשְׁקִיפָן קִדּוּם צָמְחָן בַּתְרֵיהוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ושדופות. שארע שדפון מרוח מזרחית, כי נקרא מזרח קדם, בעבור צאת השמש בתחלה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן לֹא שֶׁרָאָה אוֹתָן צוֹמְחוֹת, שֶׁלֹּא רָאָה אֶלָּא שִׁבֳּלִים עֲשׂוּיוֹת, אֲבָל הוּא כְּאִלּוּ אָמַר צָמְחוּ אַחֲרֵיהֶן, וְאָחַז זֶה הַלָּשׁוֹן לְהוֹדִיעַ שֶׁמִּיָּד שֶׁרָאָה הַטּוֹבוֹת רָאָה הָרָעוֹת שֶׁעָלוּ אַחֲרֵיהֶן, כִּי סִימָן הַתְּכִיפָה רָאָה בְּכֻלָּן:

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

והנה חלום - כמו: והנה היא לאה, אבל עד עתה היה סבור שראה ממש ולא חלום.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ושדופות קדים רוח מזרחית קרוי קדים שהשמש קודם לזרוח בו בבקר וכן קדמה מזרחה. ומערב בשביל ששוקעת בה החמה בערב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל