כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃

כלנו בני איש אחד נחנו. נִצְנְצָה בָהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּכְלָלוּהוּ עִמָּהֶם, שֶׁאַף הוּא בֶּן אֲבִיהֶם:

כנים. אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ כֵּן דִּבַּרְתָּ (שמות י'), כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת (במדבר כ"ז), וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו (ישעיהו ט"ז):

כֻּלָּנָא בְּנֵי גַּבְרָא חַד נָחְנָא כֵּיוָנֵי אֲנַחְנָא לָא הֲווֹ עַבְדָיךְ אַלִּילֵי

נחנו. בלא אלף והוא האמת:

כנים. נאמנים, ויתכן להיותו מגזרת "כן תעשה כאשר דברת" (בראשית יח ה) או מגזרת "כן בנות צלפחד" (במדבר כו ו), כמו האמת:

כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ הַטַּעֲנָה הַזֹּאת, כִּי אָמְרוּ מִפְּנֵי הֱיוֹתֵנוּ אַחִים בְּנֵי אִישׁ אֶחָד וְלֹא נִפָּרֵד זֶה מִזֶּה, כִּי כֵן רְצוֹן אָבִינוּ, בָּאנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד לִשְׁבֹּר אֹכֶל וְלֹא שָׁלַחְנוּ אֶחָד מִמֶּנּוּ עִם עֲבָדָיו. וְכֵן הָיָה הַדָּבָר, כִּי לָמָּה יְשַׁלְּחֵם כֻּלָּם, אֶלָּא שֶׁאֵין רְצוֹנָם לְהִפָּרֵד זֶה מִזֶּה. גַּם יִתָּכֵן שֶׁעָשׂוּ כֵן בַּעֲבוּר כֹּבֶד הָרָעָב, שֶׁלֹּא יִגְזְלוּ מֵעַבְדֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר יָבִיאוּ. וְיִתָּכֵן שֶׁאָמְרוּ לוֹ, "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ", תּוּכַל לַחְקֹר עָלָיו כִּי הוּא נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בִּכְבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו, וְאִם תִּשְׁאַל וְתַחְקֹר תֵּדַע כִּי כֵנִים אֲנַחְנוּ וַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים בְּנֵי צַדִּיק, וְלֹא מְרַגְּלִים:

וְטַעַם לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים כִּי כֵנִים אֲנַחְנוּ מִנְּעוּרֵינוּ בְּכָל דְּבָרֵינוּ, לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים מֵאָז וְעַד עָתָּה. וְכֵן (בראשית מ"ב:ל"א) "לֹא הָיִינוּ מְרַגְּלִים" מֵעוֹלָם. וְרַבּוֹתֵינוּ נִתְעוֹרְרוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְדָרְשׁוּ (ב"ר צא ו) שֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲשָׂרָה פְּתָחִים כְּדֶרֶךְ מְרַגְּלִים, וּלְכָךְ הֶעֱלִיל עֲלֵיהֶם. וְטַעֲנָה נְכוֹנָה הִיא, אֲבָל לֹא הִזְכִּיר אוֹתָהּ הַכָּתוּב. וְעוֹד שֶׁאָמְרוּ לוֹ בַּתְּחִלָּה, "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ", וְהִיא שֶׁמְּחַיֶּבֶת אוֹתָם. וְיִתָּכֵן שֶׁמִּתְּחִלָּה אָמַר לָהֶם, נִכְנַסְתֶּם בַּעֲשָׂרָה פְּתָחִים וְעַכְשָׁו אַתֶּם נוֹעָדִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְנִקְשָׁרִים יַחְדָּיו, אֵין זֶה רַק דֶּרֶךְ מְרַגְּלִים. וְאָמְרוּ לוֹ, בַּעֲבוּר הֱיוֹתֵנוּ אַחִים נֶאֱסַפְנוּ יַחַד. וְאָמַר לָהֶם, "לֹא כִּי עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת", כִּי אִם אַתֶּם אַחִים הָיָה לָכֶם לִכָּנֵס בְּפֶתַח אֶחָד כַּאֲשֶׁר אַתֶּם עַתָּה יַחְדָּיו. אָז אָמְרוּ, כִּי הָאֶחָד אֵינֶנּוּ וְהָלְכוּ לְבַקְשׁוֹ. וְהַכָּתוּב לֹא יָחוּשׁ לְהַאֲרִיךְ בְּטַעַם הַטְּעָנוֹת:

כלנו בני איש אחד נחנו - לכך אנו הולכים יחד ולא בשביל עצה רעה כמרגלים.

כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ. וְאִם הָיִינוּ מְרַגְּלִים הָיָה בְּמִצְוַת אֵיזֶה מֶלֶךְ, וְלֹא יִבְחֲרוּ פְּקִידָיו כָּל הַמְרַגְּלִים בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, אֲבָל בָּאנוּ יַחְדָּיו מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ אַחִים.

כֵּנִים אֲנַחְנוּ. בְּכָל עֲסָקֵינוּ:

לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים. מֵעוֹלָם, וְאֵין רָאוּי לַחֲשֹׁד אוֹתָנוּ בִּמְרַגְּלוּת עַתָּה.

כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: וּבָזֶה אֵין מָקוֹם לַחֲשַׁד רִגּוּל, כִּי הַמְרַגְּלִים יִבָּחֲרוּ לִהְיוֹת מֵעֲנָפִים רַבִּים, וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא בַּמְרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה (במדבר יג:ב), וְגַם שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלַח יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ב:א) לֹא הָיוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַבּוֹחֵן בְּעִנְיָן זֶה. וְאָמְרוֹ כֵּנִים אֲנַחְנוּ, פֵּרוּשׁ: אַחַר שֶׁמּוֹדִיעִים עַצְמָם יֻצְדַּק כִּי הֵם כֵּנִים, כִּי הוּא הֵפֶךְ מִשְׁפַּט הַמְרַגְּלִים שֶׁלֹּא יוֹדִיעוּ עַצְמָם מֵעַצְמָם.

לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ וְגוֹ׳. אָמְרוּ לְשׁוֹן עָבָר, פֵּרוּשׁ בְּבִיאָתָם לָאָרֶץ. כִּי עַתָּה אַחַר שֶׁהִרְגִּישׁ בָּהֶם אֵינָם צְרִיכִין לוֹמַר שֶׁאֵינָם מְרַגְּלִים, כִּי וַדַּאי שֶׁלֹּא יְרַגְּלוּ עוֹד. אוֹ יְכַוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁאָמְרוּ טַעֲנוֹתֵיהֶם לִשְׁלֹל הָרִגּוּל בָּהֶם, אֵין מְצִיאוּת לִסְתֹּר טַעֲנוֹתָם וּלְחָשְׁדָם בִּמְרַגְּלִים, אֶלָּא אִם כְּבָר הָיוּ מְרַגְּלִים קֹדֶם, וְלָזֶה אָמְרוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים קֹדֶם, וְלָזֶה לֹא יִכָּנְסוּ עַתָּה בַּחֲשָׁד.