רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ויאמרו שנים עשר עבדיך וגו'. וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ א' שֶׁאֵינֶנּוּ נִתְפַּזַּרְנוּ בָעִיר לְבַקְּשׁוֹ:
ויאמרו שנים עשר עבדיך וגו'. וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ א' שֶׁאֵינֶנּוּ נִתְפַּזַּרְנוּ בָעִיר לְבַקְּשׁוֹ:
וַאֲמָרוּ תְּרֵין עֲשַׂר עַבְדָיךְ אַחִין אֲנַחְנָא בְּנֵי גַּבְרָא חַד בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וְהָא זְעֵירָא עִם אָבוּנָא יוֹמָא דֵּין וְחַד לֵיתוֹהִי
שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ וְכוּ'. הִנֵּה מַה שֶּׁאָמַרְנוּ יִתְבָּרֵר, כִּי אָמְנָם אָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חַי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְיַגִּיד הוּא וּשְׁכֵנָיו שֶׁהָיִינוּ שְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו, וְחָסֵר אֶחָד, וְהַקָּטֹן נִשְׁאַר לְכַלְכֵּל, וּבְכָל אֵלֶּה הַפְּרָטִים יִתְבָּרֵר הָאֱמֶת אֶצְלְךָ.
וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. בָּזֶה נָתְנוּ הִתְנַצְּלוּת עַל שְׁנֵי הַטְּעָנוֹת כְּאֶחָד, עַל מָה שֶׁחֲשָׁדָם בִּ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״, מֵאַחַר שֶׁהִטְמִינוּ עַצְמָם בְּתוֹךְ הַבָּאִים, אָמְרוּ ״שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים אֲנַחְנוּ״, וְהָיִינוּ מִתְיָרְאִים מִן עַיִן הָרַע. וְעַל מָה שֶׁחֲשָׁדָם בְּ״עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת״ אַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲשָׂרָה שַׁעֲרֵי הָעִיר, אָמְרוּ ״וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ״, וּבַעֲבוּר הָאֶחָד שֶׁאֵינֶנּוּ נִתְפַּזַּרְנוּ בְּכָל עֲשָׂרָה שְׁעָרִים לְבַקְשׁוֹ.
וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁנִּכְנַסְנוּ בְּסֵדֶר זֶה כִּי אֲנַחְנוּ שְׁנֵים עָשָׂר וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ, לָזֶה נִתְפָּרַדְנוּ וְכָל אֶחָד נִכְנַס בְּשַׁעַר אַחֵר אוּלַי יִמְצָא אֶחָד מִמֶּנּוּ אֶת הָאֶחָד שֶׁאֵינֶנּוּ. וְאָמְרוֹ הִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ, זֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ כִּי צֶדֶק יֶהְגֶּה חִכָּם, כִּי אָמְרוּ דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִיבָּחֵן.