וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃

ואל שדי. מֵעַתָּה אֵינְכֶם חֲסֵרִים כְּלוּם אֶלָּא תְפִלָּה, הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם:

אל שדי. שֶׁדַּי בִּנְתִינַת רַחֲמָיו וּכְדַי הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לִתֵּן, יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ מִי שֶׁאָמַר לָעוֹלָם דַּי, יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתַי, שֶׁלֹּא שָׁקַטְתִּי מִנְּעוּרַי, צָרַת לָבָן, צָרַת עֵשָׂו, צָרַת רָחֵל, צָרַת דִּינָה, צָרַת יוֹסֵף, צָרַת שִׁמְעוֹן, צָרַת בִּנְיָמִין:

ושלח לכם. וְיִפְטַר לְכוֹן כְּתַרְגּוּמוֹ - יִפְטְרֶנּוּ מֵאֱסוּרָיו, לְשׁוֹן לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ (שמות כ"א), וְאֵינוֹ נוֹפֵל בַּתַּרְגּוּם לְשׁוֹן וַיִּשְׁלַח, שֶׁהֲרֵי לְשָׁם הֵם הוֹלְכִים אֶצְלוֹ:

את אחיכם. זֶה שִׁמְעוֹן:

אחר. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בוֹ, לְרַבּוֹת יוֹסֵף (בראשית רבה):

ואני. עַד שׁוּבְכֶם אֶהְיֶה שַׁכּוּל מִסָּפֵק:

כאשר שכלתי. מִיּוֹסֵף וּמִשִּׁמְעוֹן:

שכלתי. מִבִּנְיָמִין:

וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לְכוֹן רַחֲמִין קֳדָם גַּבְרָא וְיִפְטַר לְכוֹן יָת אֲחוּכוֹן אָחֳרָנָא וְיָת בִּנְיָמִין וַאֲנָא כְּמָא דְּאִתְכֵּלִית תְּכֵלִית

וטעם ואל שדי שיש לו כח לעשות כאלה:

כאשר שכלת. במות יוסף, אחשב כי שכלתי מהכל:

וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין נִרְאֶה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כִּי לֹא הָיָה שִׁמְעוֹן רְצוּי אָבִיו בַּעֲבוּר דְּבַר שְׁכֶם, וּלְכָךְ לֹא אָמַר אֶת שִׁמְעוֹן בְּנִי וְאֶת בִּנְיָמִין, כִּי לֹא יִזְכְּרֶנּוּ בִּשְׁמוֹ, כַּאֲשֶׁר עֲזָבוֹ בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים, וְאִלּוּ הָיָה בְּבֵיתוֹ לֶחֶם לֹא שָׁלַח עֲדַיִן אֶת בִּנְיָמִין וְיַנִּחֵהוּ בְּמִצְרַיִם. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית מ"ג:י"ד), רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִצְנְצָה בּוֹ, לְרַבּוֹת אֶת יוֹסֵף. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה צ"ב:ג') גַּם כֵּן אָמְרוּ, "וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם" - זֶה יוֹסֵף, "אַחֵר" - זֶה שִׁמְעוֹן. וְנָכוֹן הוּא, כִּי נָתַן דַּעְתּוֹ בְּעֵת הַתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל סְתָם גַּם עַל הָאַחֵר אוּלַי עוֹדֶנּוּ חַי. וְלָשׁוֹן אַחֵר דָּרְשׁוּ שָׁם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה, אָמְרוּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ", זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו ג) "ה' אִישׁ מִלְחָמָה", וּכְתִיב (תהלים קו מו) "וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים"; "וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם", אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים; "אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין", זֶה יְהוּדָה וּבִנְיָמִין; "וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי" בְּחֻרְבָּן רִאשׁוֹן, "שָׁכָלְתִּי" בְּחֻרְבַּן שֵׁנִי, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד, זֶה לְשׁוֹנָם ז"ל. וְהַכַּוָּנָה כִּי יְרִידַת יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם יִרְמֹז לְגָלוּתֵנוּ בְּיַד אֱדוֹם, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ (ריש פרשת ויחי), וְרָאָה הַנָּבִיא הָעִנְיָן מִתְּחִלָּתוֹ וְהִתְפַּלֵּל סְתָם לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת. וְהַכָּתוּב זֶה כְּפִי מִדְרָשָׁם יֵשׁ לוֹ סוֹד גָּדוֹל, כִּי אָמַר "וְאֵל שַׁדַּי" בְּמִדַּת הַדִּין "יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים" שֶׁלְּפָנָיו, יַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:

וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי וַאֲנִי עַד שׁוּבְכֶם אֶהְיֶה שַׁכּוּל מִסָּפֵק, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי מִיּוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן, שָׁכָלְתִּי מִבִּנְיָמִין, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ג:י"ד). וְהַנָּכוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תּוּכְלוּ לְהוֹסִיף עָלַי שִׁכּוּל כִּי כְּבָר שָׁכָלְתִּי, יִתְנַחֵם מִכָּל הַבָּא עָלָיו בְּיִתְרוֹן כְּאֵבוֹ עַל יוֹסֵף, וְכָמוֹהוּ "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (אסתר ד טז), כְּלוֹמַר כְּבָר אֲנִי אֲבוּדָה, וְאִם יְמִיתֵנִי לֹא יוֹסִיף עָלַי אֲבַדּוֹן:

כאשר שכלתי שכלתי - כמו: וכאשר אבדתי אבדתי. כלומר, על הספק אני שולחו מה שיארע יארע.