וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֙יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃

ויבא האיש. הֲבָאָה אַחַר הֲבָאָה, לְפִי שֶׁהָיוּ דוֹחֲפִים אוֹתוֹ לַחוּץ עַד שֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו פֶּתַח הַבַּיִת; וּמִשֶּׁאָמַר לָהֶם שָׁלוֹם לָכֶם, נִמְשְׁכוּ וּבָאוּ אַחֲרָיו:

וְאָעֵיל גַּבְרָא יָת גֻּבְרַיָּא לְבֵית יוֹסֵף וִיהַב מַיָּא וְאַסְחוֹ רִגְלֵיהוֹן וִיהַב כִּסְּתָא לַחֲמָרֵיהוֹן

ביתה יוסף. כמשפט הלשון אל בית יוסף:

וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳. אָמַר כֵּן פַּעַם שְׁנִיָּה לֶהֱיוֹת כִּי בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה נִפְסְקָה הַכְּנִיסָה, כִּי נִתְעַכְּבוּ וְעָמְדוּ פֶּתַח הַבַּיִת, פֵּרוּשׁ קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לַבַּיִת. וַהֲגַם שֶׁאָמַר ״וַיָּבֵא הָאִישׁ וְגוֹ׳ בֵּיתָה יוֹסֵף״ הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כח:י) ״וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לָלֶכֶת לְחָרָן, וּלְעוֹלָם עֲדַיִן לֹא נִכְנְסוּ. וְטַעַם שֶׁרָצוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ קוֹדֶם עַל הַכֶּסֶף, לָדַעַת בִּיאָתָם לְמָה, אִם לְטוֹב אִם לְרַע, לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר תְּשׁוּבָתוֹ אֲלֵיהֶם הֻצְרַךְ פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר ״וַיָּבֵא הָאִישׁ בֵּיתָה יוֹסֵף״, פֵּרוּשׁ בַּיִת הַמְשֻׁבָּח שֶׁלּוֹ.