וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי׃

וַאֲמַר עַבְדָּךְ אַבָּא לָנָא אַתּוּן יְדַעְתּוּן אֲרֵי תְרֵין יְלִידַת לִי אִתְּתִי

אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי אִם יֹאמַר שֶׁהוּא יָחִיד לְאִמּוֹ, מָה טַעַם בָּזֶה שֶׁתֵּרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּרָעָה שְׁאוֹלָה אַחֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה בָּנִים רַבִּים וּבְנֵי בָּנִים, וְאִמּוֹ כְּבָר מֵתָה לֹא תִּבְכֶּה עָלָיו בְּפָנָיו. אֲבָל הַטַּעַם כִּי יַעֲקֹב לֹא לָקַח אִשָּׁה מִדַּעְתּוֹ רַק רָחֵל, וְזֶה טַעַם "יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי", כִּי לֹא נוֹלְדוּ לִי מֵאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא אִשְׁתִּי בִּרְצוֹנִי רַק שְׁנַיִם, וְשַׂמְתִּי אַהֲבָתִי בָּהֶם כְּאִלּוּ הֵם יְחִידִים לִי, וְהַשְּׁאָר כִּבְנֵי פִּילַגְשִׁים הֵם אֵלַי, "וְאָחִיו מֵת", וְזֶה לְבַדּוֹ בְּנִי יְחִידִי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי. וְלָכֵן יַקְדִּים הַכָּתוּב רָחֵל לְלֵאָה, "כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (רות ד יא), "וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה" (בראשית ל"א:ד'), כִּי הִיא הַקּוֹדֶמֶת בְּמַחְשַׁבְתּוֹ. וְאָמְרוּ הַמְּפָרְשִׁים כִּי לְכָךְ יֹאמַר בַּסֵּדֶר הַזֶּה (בראשית מ"ו:י"ט) "בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב", כִּי הִיא תִּקָּרֵא אִשְׁתּוֹ בֶּאֱמֶת בְּלֹא מִרְמָה. וּלְדַעְתִּי הָיָה זֶה מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּירָהּ שָׁם בֵּין הַשְּׁפָחוֹת, וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי כֵן (רמב"ן על בראשית ל"א:ל"ג):