וַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃

יוסף פרץ בבכי גדול בקול רם, עד שקולו נשמע למרחוק. הכתוב אומר ש״וישמעו מצרים וישמע בית פרעה״, כלומר הדבר הגיע לאוזני המצרים ולאנשי ביתו של פרעה. רש״י מסביר ש״בית פרעה״ כאן אינו הבניין ממש, אלא בני ביתו ועבדיו, כמו הביטוי ״בית ישראל״ או ״בית יהודה״ המכוון לבני המשפחה והנלווים. אבן עזרא מעיר על הטעמים שבמילה ״בבכי״ יש הפסקה. עוצמת בכיו של יוסף מלמדת על גודל הרגש שהתפרץ בו ברגע ההתגלות לאחיו, לאחר שנים רבות של פרידה.