וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃

למחיה. לִהְיוֹת לָכֶם לְמִחְיָה:

וּכְעַן לָא תִתְנַסְסוּן וְלָא יִתְקָף בְּעֵינֵיכוֹן אֲרֵי זַבִּנְתּוּן יָתִי הַלְכָא אֲרֵי לְקַיָּמָא שַׁלְחַנִּי יְיָ קֳדָמֵיכוֹן

כי למחיה שלחני - הקב"ה עשה כל זאת לטובתכם.

וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״וְעַתָּה״ מַה בָּא לִשְׁלוֹל? שֵׁנִית, לָמָּה כָּפַל לוֹמַר אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר, וְעוֹד הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים הַפְכִּיִּים - הָעִצָּבוֹן יוֹרֶה עַל שִׁבְרוֹן הַלֵּב, וַחֲרוֹן אַף יַגִּיד עַל הַגַּאֲוָה. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת הֵנָּה?

אָכֵן פֵּרוּשׁ שֶׁל דְּבָרִים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי אַתֶּם נֶעֱצָבִים עַל הַמֶּכֶר, וּכְמוֹ שֶׁגִּלּוּ דַעְתָּם בְּאָמְרָם (בראשית מב:כא) ״אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ״, גַּם לְפִי הַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה צא:ג) שֶׁאָמְרוּ שֶׁיָּרְדוּ לִפְדּוֹתוֹ בְּדָמִים יְקָרִים, לָזֶה אָמַר לָהֶם וְעַתָּה פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁמְּבֻקָּשָׁם מָצוּי לָהֶם בְּהוֹדָעָה זוֹ תָּסִירוּ הָעִצָּבוֹן, וְנִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן בָּזֶה לִרְמֹז לָהֶם וּלְהוֹדִיעָם כִּי יוֹדֵעַ בָּהֶם שֶׁדַּעְתָּם קְרוֹבָה אֶצְלוֹ וְהֵם נֶעֱצָבִים עָלָיו עַד עַתָּה, וּבָזֶה יַצְדִּיקוּ כִּי לִבּוֹ נָכוֹן עִמָּם.

וְאָמְרוֹ אַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם פֵּרוּשׁ, לְטַעַם שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה, שֶׁגְּרַמְתֶּם לְעַצְמְכֶם כָּל הִתְגַּלְגְּלוּת הָעִנְיָנִים, הַהִשְׁתַּחֲוָיוֹת אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָם נִתְחַכַּמְתֶּם לִמְכֹּר, דִּכְתִיב (בראשית לז:כ) ״וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה יְסוֹבֵב הַכַּעַס, כְּאָדָם שֶׁבָּא לְתַקֵּן דָּבָר וְנִמְצָא מְקַלְקֵל וְיִחַר אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר גָּרַם לְעַצְמוֹ. וְנָתַן טַעַם לָזֶה, כִּי אַדְרַבָּא מַעֲשֵׂיהֶם גָּרְמוּ לָהֶם טוֹבָה גְּדוֹלָה, ״כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, כִּי זֶה וְגוֹ׳ לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית״ וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה לֹא יִחַר בְּעֵינֵיכֶם עַל הַדָּבָר.