וּבְנֵ֖י יִשָּׂשכָ֑ר תּוֹלָ֥ע וּפֻוָ֖ה וְי֥וֹב וְשִׁמְרֹֽן׃

ובני יששכר תולע ופווה ויוב ושמרון. אונקלוס מתרגם ״ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון״. הפסוק מונה את ארבעת בניו של יששכר, ראשי משפחות השבט. שמות אלה חוזרים בייחוסי השבטים במקומות נוספים במקרא, אף שחלקם מופיע שם בצורה מעט שונה. מניין בני יששכר משתלב ברשימה הכוללת של שבעים יורדי מצרים, וממשיך את התיעוד השיטתי של צאצאי יעקב לפי שבטיהם - תיעוד המדגיש את שלמות גרעין העם היורד לגלות מצרים ואת ראשית התרבותו לגוי גדול.