וּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְי֥וֹן וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרוֹדִ֖י וְאַרְאֵלִֽי׃

ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבון ערי וארודי ואראלי. אונקלוס מתרגם ״ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבון ערי וארודי ואראלי״. הפסוק מונה את שבעת בניו של גד, בכור זלפה שפחת לאה, ראשי משפחות השבט. שמות אלה חוזרים בייחוסי השבטים במקומות נוספים במקרא, אף שחלקם מופיע שם בצורה מעט שונה. מניין בני גד פותח את רשימת בני השפחות במסגרת מפקד יורדי מצרים, וממשיך את התיעוד השיטתי של צאצאי יעקב - תיעוד המקיף את כל ענפי המשפחה, בני הגבירות ובני השפחות כאחד, בגרעין העם היורד לגלות.