בְּרֵאשִׁית מ״ו · כ״ו

כׇּל־הַ֠נֶּ֠פֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֙יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־יַעֲקֹ֑ב כׇּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃

במילים פשוטות

כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יוצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב, כל נפש שישים ושש. רש״י מבאר ש״הבאה״ אינה לשון עבר אלא לשון הווה, כמו ״בערב היא באה״, ומדובר באלה שיצאו מארץ כנען לבוא למצרים. חזקוני מפרט את החשבון: בני לאה שלושים ושלוש עם התוספות, בני זלפה שש עשרה, בני רחל ארבעה עשר, בני בלהה שבעה, ובהוצאת יוסף ובניו ויוכבד מגיעים לשישים ושש. אונקלוס מתרגם ״כל נפשא... שתין ושית״. הכתוב מונה את יוצאי ירכו של יעקב שירדו ממש מכנען למצרים, בלא נשי הבנים, ומגיע למספר שישים ושש נפש.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כל הנפש הבאה ליעקב. שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לָבֹא לְמִצְרַיִם; וְאֵין "הַבָּאָה" זוֹ לְשׁוֹן עָבָר אֶלָּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, כְּמוֹ בָּעֶרֶב הִיא בָאָה (אסתר ב' ד'), וּכְמוֹ וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן (בראשית כ"ט), לְפִיכָךְ טַעְמוֹ לְמַטָּה בָּאָלֶ"ף, לְפִי שֶׁכְּשֶׁיָּצְאוּ לָבֹא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הָיוּ אֶלָּא שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, וְהַשֵּׁנִי, כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים - הוּא לְשׁוֹן עָבָר, לְפִיכָךְ טַעְמוֹ לְמַעְלָה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁמִּשֶּׁבָּאוּ שָׁם הָיוּ שִׁבְעִים, שֶׁמָּצְאוּ שָׁם יוֹסֵף וּשְׁנֵי בָנָיו, וְנִתּוֹסְפָה לָהֶם יוֹכֶבֶד בֵּין הַחוֹמוֹת. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם הַשְּׁבָטִים, צְרִיכִים אָנוּ לוֹמַר שֶׁמֵּתוּ לִפְנֵי יְרִידָתָן לְמִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְנוּ כָאן; מָצָאתִי בְּוַיִּקְרָא רַבָּה, עֵשָׂו שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, לְשׁוֹן רַבִּים, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לֶאֱלֹהוּת הַרְבֵּה; יַעֲקֹב שִׁבְעִים הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן נֶפֶשׁ, לְפִי שֶׁהָיָה עוֹבְדִים לְאֵל אֶחָד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כָּל נַפְשָׁא דְּעַלָּא לְיַעֲקֹב לְמִצְרַיִם נָפְקֵי יַרְכֵּהּ בַּר מִנְּשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב כָּל נַפְשָׁתָא שִׁתִּין וְשִׁית

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כל נפש ששים ושש שהרי בני לאה היו ל״‎ג ודינה וחצרון וחמול ויוכבד שנולדה בין החומות בכלל. ובני זלפה ששה עשר וחבר ומלכיאל בכלל. ובני רחל י״‎ד. ובני בלהה שבעה. וצריך אתה להוציא מהם יוסף ושני בניו ויוכבד שלא יצאו מארץ כנען, כפרש״‎י כל הנפש הבאה שיצאו מארץ כנען לבא מצרים. ויוצאי ירכו אתא להוציא נשי יעקב ומלבד נשי בניו אתא להוציא את התיומות שלא היו בכלל החשבון (ה) . הרי לך ששים ושש.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, מִכָּל מָקוֹם קְרָאָם כֻּלָּם נֶפֶשׁ, לְפִי שֶׁקֹּדֶם זֶה הָיוּ הָאַחִים מִתְקַנְּאִים בְּיוֹסֵף וְהָיוּ נְפָשׁוֹת חֲלוּקוֹת, וְעַכְשָׁו נַעֲשׂוּ לַאֲחָדִים וְסָרָה קִנְאָתָם, וְגַם יוֹסֵף לֹא הָיָה לוֹ לֵב עֲלֵיהֶם. עַל כֵּן הוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ כֻּלָּם נֶפֶשׁ אַחַת, לְהָעִיד עַל צִדְקָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְעַל צִדְקַת הָאַחִים. לְכָךְ אָמַר תְּחִלָּה ״כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה״ (בראשית מו:כו), לְהָעִיד עַל צִדְקַת הָאַחִים, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְאָמַר ״וּבְנֵי יוֹסֵף וְגוֹ׳ כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים״ (בראשית מו:כז), לְהָעִיד עַל צִדְקַת יוֹסֵף.

מקור: ספריא · נחלת הכלל