בְּרֵאשִׁית מ״ו · ל״ד

וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כׇּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃

במילים פשוטות

יוסף מסיים: ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו, בעבור תשבו בארץ גושן כי תועבת מצרים כל רועה צאן. רש״י מבאר שארץ גושן צריכה להם שהיא ארץ מרעה, וכשיאמרו שאינם בקיאים במלאכה אחרת ירחיקם פרעה ויושיבם שם, ו״תועבת מצרים כל רועה צאן״ - לפי שהצאן להם אלוהות. אבן עזרא מבאר שבימים ההם לא היו המצרים אוכלים בשר. אונקלוס מתרגם ״ארי מרחקין מצראי כל רעי ענא״. יוסף מלמד את אחיו להדגיש את עיסוקם ברעיית צאן, כדי שפרעה ירחיקם וייתן להם דווקא את ארץ גושן הנפרדת - תחבולה חכמה שתבטיח את התיישבותם המבודדת ואת שמירת זהותם.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בעבור תשבו בארץ גשן. וְהִיא צְרִיכָה לָכֶם שֶׁהִיא אֶרֶץ מִרְעֶה, וּכְשֶׁתֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁאֵין אַתֶּם בְּקִיאִין בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, יַרְחִיקְכֶם מֵעָלָיו וְיוֹשִׁיבְכֶם שָׁם:

כי תועבת מצרים כל רועה צאן. לְפִי שֶׁהֵם לָהֶם אֱלֹהוּת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתֵימְרוּן גֻּבְרֵי מָרֵי גֵּיתֵי הֲווֹ עַבְדָּיךְ מֵעוּלֵמָנָא וְעַד כְּעַן אַף אֲנַחְנָא אַף אַבְהָתָנָא בְּדִיל דִּי תֵיתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן אֲרֵי מְרַחֲקִין מִצְרָאֵי כָּל רָעֵי עָנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי תועבת מצרים כל רועה צאן. לאות כי בימים ההם לא הי' המצרים אוכלים בשר, ולא יעזבו אדם שיזבח צאן, כאשר יעשו היום אנשי הודו, ומי שהוא רועה צאן תועבה היא שהוא שותה החלב, ואנשי הודו לא יאכלו ולא ישתו כל אשר יצא מחי מרגיש עד היום הזה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ואמרתם אנשי מקנה יוסף היה דואג אם יהיו שרים בבית פרעה שיורידוהו מגדולתו שהרי בשביל קנאת כתונת פסים מכרוהו.

כי תועבת מצרים פרש״‎י לפי ש(אין)[הן] אלהות להם. יראתם היה מזל טלה ובגללו היו עובדים אותו. תועבת מצרים יראת מצרים, דוגמא שקוץ מואב ולמלכום תועבת בני עמון.

מקור: ספריא · נחלת הכלל