וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃

הבאים מצרימה. עַל שֵׁם הַשָּׁעָה קוֹרֵא לָהֶם הַכָּתוּב בָּאִים, וְאֵין לִתְמֹהַּ עַל אֲשֶׁר לֹא כָתַב אֲשֶׁר בָּאוּ:

וְאִלֵּין שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּעַלּוּ לְמִצְרַיִם יַעֲקֹב וּבְנוֹהִי בּוּכְרָא דְיַעֲקֹב רְאוּבֵן

יעקב ובניו - יעקב מחשבון שבעים נפש כמו שמוכיח לפנינו לפי הפשט:

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת יַעֲקֹב וּבָנָיו. הָרָאוּי בְּכָל אֵלֶּה שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כָּל אֶחָד מֵהֶם וְנוֹדָע בְּשֵׁם אִישִׁיִּי הֵם יַעֲקֹב וּבָנָיו בִּלְבָד, כְּאָמְרוֹ "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה'" (שמות כח:יב), אֲבָל שְׁאָר שִׁבְעִים נֶפֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים לֹא עָלוּ לְמַעֲלַת אֵלֶּה.

ואלה שמות חזר ומנאן לספר נפלאות הקב״‎ה שבשבעים נפש ירדו למצרים ובזמן מועט נעשו יותר מששים רבוא.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר בְּפֵרוּשׁ מִסְפָּר זֶה: א׳ לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר יַעֲקֹב וּבָנָיו, גַּם אֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת בְּהַרְדָּפַת הָעִנְיָן. ב׳ אָמְרוֹ (בראשית מו:טו) כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וְגוֹ׳ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ, וּבִפְרָטָן אֵינָם כִּי אִם שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם.

וְרַזַ״ל הִרְגִּישׁוּ מִזֶּה וְאָמְרוּ (בראשית רבה פרשה צ״ד) שֶׁהִיא יוֹכֶבֶד שֶׁנּוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת. וְדִבְרֵיהֶם זַ״ל יְקֻבְּלוּ מִפִּיהֶם וְלֹא מִפִּי זוּלָתָם, כִּי אֵין רְאָיָה לָזֶה מֵהַכָּתוּב. גַּם מֵהֶם אָמְרוּ (בראשית רבה צד) כִּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ הִיא הַמַּשְׁלֶמֶת שִׁבְעִים, וּלְדִבְרֵיהֶם זַ״ל אֵין כָּאן יוֹכֶבֶד בַּמִּנְיָן שֶׁאִם לֹא כֵן שְׁלֵמִים הֵם בְּמִסְפַּר הַשִּׁבְעִים. וְדִבְרֵיהֶם זַ״ל יֻצְדְּקוּ בְּיִשּׁוּב פָּסוּק (בראשית מו:כז) הַבָּא בָּאַחֲרוֹנָה ״כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה וְגוֹ׳ שִׁבְעִים״ לֹא בְּפָסוּק זֶה, כִּי לָמָּה יִצְטָרֵף לִבְנֵי לֵאָה לְבַד, וְאִם כֵּן מַה יַּעֲנֶה בִּשְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שֶׁאֵינָם אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. וְלַמִּדְרָשׁ שֶׁאָמַר זוֹ יוֹכֶבֶד וְכוּ׳ וַדַּאי שֶׁיַּחְלוֹק עַל מִדְרָשׁ הַנִּזְכָּר, וְקָשֶׁה לִי גַּם עָלָיו, כִּי לְפִי דְּבָרָיו שֶׁאָמַר שֶׁיּוֹכֶבֶד נוֹלְדָה וּבָהּ נִשְׁלְמוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה בְּנֵי לֵאָה, אִם כֵּן לָמָּה כְּשֶׁחָזַר הַכָּתוּב לִכְלוֹל כָּל פְּרָטֵי הַמִּנְיָנִים בְּסָמוּךְ אָמַר (בראשית מו:כו) ״כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב וְגוֹ׳ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ״, וְאִם נוֹלְדָה יוֹכֶבֶד יִהְיֶה הַחֶשְׁבּוֹן שִׁשִּׁים וָשֶׁבַע, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל לֵאָה, שִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁל בְּנֵי זִלְפָּה הֲרֵי אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע, אַחַד עָשָׂר שֶׁל בְּנֵי רָחֵל מִלְּבַד יוֹסֵף וּשְׁנֵי בָנָיו שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם הֲרֵי שִׁשִּׁים, וְשִׁבְעָה שֶׁל בְּנֵי בִּלְהָה הֲרֵי שִׁשִּׁים וָשֶׁבַע, וְלָמָּה יַכְחִישׁ הַכָּתוּב עַצְמוֹ וְיֹאמַר ״כָּל הַנֶּפֶשׁ וְגוֹ׳ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ״ וּבִפְרָטָן הוּא מוֹנֶה שִׁשִּׁים וָשֶׁבַע?

עוֹד יֵשׁ לִתְמוֹהַּ, כִּי חָזַר בָּאַחֲרוֹנָה וְצֵרַף יוֹסֵף וּבָנָיו וְגוֹ׳, וְאָמַר ״כָּל הַנֶּפֶשׁ וְגוֹ׳ שִׁבְעִים״, וְאֵינוֹ כֵן. הֵן אֱמֶת לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁצֵּרַף ה׳ עִמָּהֶם שְׁכִינָתוֹ, יִתְיַשֵּׁב פָּסוּק זֶה, וְקָשֶׁה לִדְבָרָיו פָּסוּק רִאשׁוֹן.

וְהַנָּכוֹן בִּפְשַׁט הַכְּתוּבִים הוּא, כִּי שְׁנֵי מִנְיָנִים מוֹנֶה הַכָּתוּב: בְּאֶחָד מוֹנֶה יַעֲקֹב וּבְאֶחָד מוֹנֶה זֶרַע יַעֲקֹב, וְלָזֶה כְּשֶׁכּוֹלֵל יַעֲקֹב וּבָנָיו הִנֵּה הֵם שִׁבְעִים, וּכְשֶׁמְּפָרֵט בָּנָיו מִבַּלְעֲדֵי יַעֲקֹב אֵינָם אֶלָּא שִׁשִּׁים וָתֵשַׁע.

גַּם בָּזֶה יְדוּיְּקוּ הַכְּתוּבִים בְּמַה שֶׁהֵעַרְנוּ בָּהֶם, כִּי בַּתְּחִלָּה הֶרְאָנוּ בָּאֶצְבַּע כִּי מַכְנִיס יַעֲקֹב בַּמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן שֶׁל בְּנֵי לֵאָה, וְהוּא אָמְרוֹ יַעֲקֹב וּבָנָיו, פֵּרוּשׁ כִּי מַכְנִיסוֹ בִּכְלַל מִנְיָן זֶה. וְלָזֶה אָמַר לְבַסּוֹף כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ, פֵּרוּשׁ כָּל נֶפֶשׁ הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ בְּצֵרוּף בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְהוּא עִמָּהֶם בְּצֵרוּף הַחֶשְׁבּוֹן, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּירוֹ וְסָמַךְ עַל מַה שֶׁרָשַׁם בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן ״יַעֲקֹב וּבָנָיו״. וְאוּלַי כִּי לָזֶה אָמַר תֵּבַת כָּל לִכְלוֹל הָאָב עִם הַבָּנִים בְּמִסְפָּר זֶה. וְתִמְצָא שֶׁבְּצֵרוּף בְּנֵי זִלְפָּה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ אָמַר (בראשית מו:יח) ״וַתֵּלֶד וְגוֹ׳ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָפֶשׁ״ וְלֹא אָמַר ״כָּל״, וַהֲגַם שֶׁבְּמִסְפַּר בְּנֵי רָחֵל (בראשית מו:כב) אָמַר ״כָּל״, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לִכְלוֹל בְּנֵי יוֹסֵף שֶׁבָּהֶם עוֹלֶה הַחֶשְׁבּוֹן לַסְּכוּם הָרָשׁוּם, וּמַה שֶׁאָמַר (בראשית מו:כה) ״כָּל״ בִּבְנֵי בִּלְהָה נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין בְּכֻלָּן אֶלָּא שֶׁבַע חֶשְׁבּוֹן קָטָן.

עוֹד תִּמְצָא שֶׁבְּכָל שְׁלֹשֶׁת הָאִמָּהוֹת אָמַר זִכְרוֹן הַלֵּדָה: בְּזִלְפָּה אָמַר ״וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה״ וְגוֹ׳, בְּרָחֵל אָמַר ״אֲשֶׁר יוּלַּד לְיַעֲקֹב״, בְּבִלְהָה אָמַר ״וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה״ וְגוֹ׳, מַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בִּבְנֵי לֵאָה. וּלְדַרְכֵּנוּ נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהָעִיר כִּי לֹא כָּל הַשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ הֵם נוֹלָדִים, וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״וַתֵּלֶד אֵלֶּה לְיַעֲקֹב שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ״ הָיָה הַנִּשְׁמָע כִּי שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ יָלְדָה, וְלֹא כֵן הוּא, שֶׁלֹּא יָלְדָה אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, וּבְצֵרוּף אֲבִיהֶם עִם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ.

וַאֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁצֵּרֵף בָּאַחֲרוֹנָה, הֶעִירְךָ כִּי חֶשְׁבּוֹן הַבָּנִים וּבָנוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן לְבַד מִיַּעֲקֹב אֵינוֹ כֵן, וְהוּא אָמְרוֹ בְּצֵרוּף פְּרָטֵי הַחֶשְׁבּוֹן. ״כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב״ - הֲרֵי הוֹצִיאוֹ מִכְּלַל הַחֶשְׁבּוֹן, וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ״, וְלֹא תִקְשֶׁה קֻשְׁיָתֵנוּ שֶׁשִּׁשִּׁים וָשֶׁבַע, כִּי שָׁם כָּלַל יַעֲקֹב וְכָאן לֹא כְּלָלוֹ, וּבְצֵרוּף מִסְפַּר הַכֹּל לְבַסּוֹף אָמַר ״כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב״ - פֵּרוּשׁ הוּא וּבָנָיו שֶׁבָּאוּ מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים.

גַּם שֶׁנִּתְחַכֵּם הַכָּתוּב לְהָעִירְךָ לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, בְּמַה שֶׁדִּקְדֵּק לְשַׁנּוֹת דְּבָרָיו בִּשְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד בִּשְׁנֵי הַצֵּרוּפִים: בְּאֶחָד דִּקְדֵּק לוֹמַר כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב - הִקְדִּים הַבִּיאָה לְהַזְכָּרַת יַעֲקֹב, וּבְפָסוּק שֵׁנִי אָמַר כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה - הִקְדִּים הַזְכָּרַת יַעֲקֹב לְהַזְכָּרַת הַבִּיאָה. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר כִּי בְּצֵרוּף חֶשְׁבּוֹן רִאשׁוֹן אֵין יַעֲקֹב בַּכְּלָל, וְלָזֶה אָמַר הַבָּאָה לְיַעֲקֹב - פֵּרוּשׁ הַבָּאָה לוֹ, הָא לָמַדְתָּ כִּי הוּא אֵינוֹ בַּכְּלָל. וּבְצֵרוּף חֶשְׁבּוֹן שֵׁנִי אָמַר כָּל הַנֶּפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְבֵית יַעֲקֹב שֶׁבָּאוּ מִצְרַיְמָה וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי יַעֲקֹב לֹא יָצָא מֵהַכְּלָל.

וּכְדֵי שֶׁלֹּא לִסְתֹּר חָס וְשָׁלוֹם דִּבְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ יוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת, אוּלַי שֶׁרְמָזָהּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ כָּל נֶפֶשׁ וְגוֹ׳ וּבְנוֹתָיו, וְלֹא מָצִינוּ לוֹ אֶלָּא בַּת אַחַת, אֶלָּא זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁנּוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת, אֲבָל לֹא כְּלָלָהּ בַּחֶשְׁבּוֹן כִּי יַעֲקֹב הוּא הַמַּשְׁלִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וְיֵשׁ עוֹד טַעַם בַּדָּבָר שֶׁלֹּא תִּכָּלֵל בַּחֶשְׁבּוֹן כִּי אִם נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת וּצְרִיכָה שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא מִכְּלַל נֵפֶל וְלֹא הָיְתָה רְאוּיָה לְהִמָּנוֹת בִּכְנִיסָתָם. וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּשֵׁנוּ הֵפֶךְ דִּבְרֵי חֲזַ״ל, כִּי כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ כִּי בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה שֶׁאֵין הֲלָכָה יוֹצְאָה מֵהֶם רְשׁוּת נְתוּנָה לְתַלְמִיד וָתִיק לְחַדֵּשׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר השירים ה:טז) ״חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים״. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב מַה שֶׁהִקְשֵׁנוּ לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְהוּא דָּחוּק, וְהַפְּשָׁט כִּרְאִי מוּצָק (איוב לז:יח) וְהַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ.