וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃

ידעתי בני ידעתי. שֶׁהוּא הַבְּכוֹר:

גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל. שֶׁעָתִיד גִּדְעוֹן לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה נֵס עַל יָדוֹ:

ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו. שֶׁעָתִיד יְהוֹשֻׁעַ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּנְחִיל אֶת הָאָרֶץ וִילַמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל:

וזרעו יהיה מלא הגוים. כָּל הָעוֹלָם יִתְמַלֵּא בְּצֵאת שָׁמְעוֹ וּשְׁמוֹ כְּשֶׁיַּעֲמִיד חַמָּה בְּגִבְעוֹן וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן:

וְסָרֵיב אָבוּהִי וַאֲמַר יְדַעְנָא בְרִי יְדַעְנָא אַף הוּא יְהֵי לְעַמָּא וְאַף הוּא יִסְגֵּי וּבְרַם אָחוּהִי זְעִירָא יִסְגֵּי מִנֵּהּ וּבְנוֹהִי יְהוֹן שַׁלִּיטִין בְּעַמְמַיָּא

מלא הגוים. גוים רבים יצאו ממנו:

ואולם - ואלא.

וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַיְמָאֵן, לְצַד שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִסְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אוֹתָהּ.

וְכָפַל לוֹמַר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי, נִתְכַּוֵּן לַהֲשִׁיבוֹ לִשְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁאָמַר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַרְתָּ ״לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכוֹר״ וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁסְּדוּרִים בְּהֵפֶךְ, ״יָדַעְתִּי בְּנִי״, וְרָמַז בְּאָמְרוֹ ״בְּנִי״, פֵּרוּשׁ, וּמִן הַסְּתָם לֹא תַּחְשִׁיב יְמִינְךָ לִפְנֵי יְמִינִי וְלֹא תְּסַדְּרֵם אֶלָּא הַבְּכוֹר לִימִינִי וְלֹא לִימִינְךָ. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהוֹרֵתָנִי לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה בְּאָמְרְךָ ״שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ״, יָדַעְתִּי גַּם זֶה, וּבִכְלַל יְדִיעָה זוֹ נִכְנְסָה גַּם יְדִיעַת הַמְּסֻבָּב מִדָּבָר זֶה בַּעֲשׂוֹת כֵּן לְיוֹסֵף. וְאָמַר גַּם הוּא יִגְדָּל פֵּרוּשׁ: לֹא תַּחְשׁוֹב שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה שְׁפֵלָה אֶלָּא יִגְדַּל וְיִהְיֶה לְעָם, וְאוּלָם וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד בִּרְכָתִי אֶלָּא לְצַד מַה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם. לָזֶה הֲגַם שֶׁבִּזְמַן זֶה זֶה הַבְּכוֹר, לֶעָתִיד יִהְיֶה הַקָּטָן יוֹתֵר גָּדוֹל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁזֶּה יֵצֵא מִמֶּנּוּ גִּדְעוֹן וְזֶה יֵצֵא מִמֶּנּוּ יְהוֹשֻׁעַ, וּמִן הַסְּתָם שַׁלְשֶׁלֶת זוֹ הָיְתָה בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת הַשֵּׁבֶט מִבְּלִי בִּרְכַּת יַעֲקֹב, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אֲנִי מַקְדִּימוֹ לַבְּכוֹר.

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: יָדַעְתִּי כָּל טַעֲנוֹתֶיךָ, וּמַה שֶׁרָמַזְתָּ כִּי זֶה גּוֹרֵם - לֹא זֶה גּוֹרֵם, אֶלָּא בְּנִי, פֵּרוּשׁ, בְּנִי הוּא שֶׁגָּרַם לְכָל הָעוֹבֵר בַּחֲלוֹמוֹתֶיךָ וּדְבָרֶיךָ. וְאָמְרוֹ יָדַעְתִּי פַּעַם שְׁנִיָּה נִמְשֶׁכֶת עִם לְמַטָּה מִמֶּנָּה ״גַּם הוּא וְגוֹ׳ וְאוּלָם״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: שֶׁיָּדַע בִּנְבוּאָה שֶׁהַקָּטָן יִגְדַּל מֵהַגָּדוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הֵפֶךְ מֵהַחִזָּיוֹן אֲשֶׁר דִּמָּה בְּיָדוֹ הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא.