מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ {ס}

מאשר שמנה לחמו. מַאֲכָל הַבָּא מֵחֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר יְהֵא שָׁמֵן, שֶׁיִּהְיוּ זֵיתִים מְרֻבִּים בְּחֶלְקוֹ וְהוּא מוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן; וְכֵן בֵּרְכוֹ מֹשֶׁה וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִמְנָחוֹת (דף פ"ה) פַּעַם אַחַת הֻצְרְכוּ אַנְשֵׁי לוּדְקִיָּא לְשֶׁמֶן וְכוּ':

דְאָשֵׁר טָבָא אַרְעֵהּ וְהוּא מְרַבְיָא בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין

מאשר. י"א כי המ"ם נוסף, והנכון בעיני שמארץ אשר יבא לחם ושמן, ופה לחם לשון נקבה וכן בית ומקום ויד ואש ועין ורוח וארץ וארון ועם,

וטעם מעדני מלך ידוע, וכן אמר משה "וטובל בשמן רגלו" (דבר' לג כד):

מאשר שמנה לחמו - כי מאשר היו מביאין שמן זית ומטגנים מאכלם בשמן. וכן אמר משה: ברוך מבנים אשר. יברכוהו ישראל ויהי רצוי להם לפי שטובל בשמן רגלו.

והוא יתן מעדני מלך - מס של שמן היו גובין ממנו מלכי ישראל למשוח בו לעדן את בשרם, כדאמרינן במנחות: אנפיקונון שמן זית שלא הביא שליש. ולמה סכין אותו? שמשיר את השער ומעדן את הבשר. כמו: היתה לי עדנה בשר חלק.

מאשר שמנה לחמו לפי שלא בירך גד הוא אומר כך יותר משל אשר תהיה שמנה לחמו של גד לפי שארצו מקום מרעה למקנה.

והוא יתן וגו׳‎ לא מפני שארצו של אשר גרועה אלא גם הוא אשר יתן מעדני מלך ואף על פי כן תהיה ארצו של גד טובה הימנה. ד״‎א מתוך ארצו של אשר תהיה שמנה לחמו של גד עם שאר שבטי ישראל. שהרי מאשר היו מביאים שמן זית ומטגנין מאכלן בשמן וכן אמר משה ברוך מבנים אשר, בני ישראל יברכוהו ויהי רצוי להם לפי שטובל בשמן רגלו.

והוא יתן מעדני מלך מס של שמן היו גובים ממנו מלכי ישראל למשוח בו ולעדן בו את בשרם כמו ששנינו ולמה סכין אותו לפי שמשיר את השער ומעדן את הבשר.

מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ. לְפִי שֶׁאָשֵׁר הָיָה מַסְפִּיק שֶׁמֶן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִמְנָחוֹת וְלִשְׁאָר צָרְכֵי הַמִּקְדָּשׁ, וְיָדוּעַ שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע וְהַשּׂוֹבַע בָּא לָעוֹלָם מִן הַמִּקְדָּשׁ, עַל כֵּן אָמַר שֶׁמֵּאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, ״שְׁמֵנָה״ תַּחַת ״שֶׁמֶן״, ״וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ״, כִּי הוּא יִתֵּן לַמִּקְדָּשׁ וְהַמִּקְדָּשׁ יִתֵּן אֶל כָּל הָעוֹלָם, כְּמֶלֶךְ כְּעָם. אוֹ נִבָּא שֶׁאָשֵׁר יִהְיֶה בַּעַל צְדָקָה, וּלְפִיכָךְ הַכֹּל יְשַׁבְּחוּהוּ בָּנִים וּבָנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל יג) ״כִּי אִשְּׁרוּנִי בָנוֹת״, וּמֹשֶׁה אָמַר (דברים לג כד) ״בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר״ וְגוֹ׳, וְהוּא יִתֵּן לֶעָנִי לֶחֶם שָׁמֵן וּמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, לֹא מִן הַפָּחוּת, כְּהַהוּא שֶׁהֶאֱכִיל לֶעָנִי פְּטוּמוֹת (כתובות סז:), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לא יז) ״אִם אָכַלְתִּי פִתִּי לְבַדִּי״, אֲפִלּוּ פִּתִּי פַּת נְקִיָּה הַמְיֻחָד לִי, לֹא אָכַלְתִּי לְבַדִּי.

מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר כִּי הַשָּׂגָה זוֹ מֵאֶמְצָעוּתוֹ הִשִּׂיג אוֹתָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ ״מֵאָשֵׁר״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מִצִּדּוֹ אוֹ מִצַּד זְכוּתוֹ אוֹ מִצַּד הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ.