וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶ֨ל־הַמְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃

נאסף אל עמי. עַל שֵׁם שֶׁמַּכְנִיסִין הַנְּפָשׁוֹת אֶל מְקוֹם גְּנִיזָתָן, שֶׁיֵּשׁ אֲסִיפָה בְּלָשׁוֹן עִבְרִי שֶׁהִיא לְשׁוֹן הַכְנָסָה, כְּגוֹן וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתִי הַבָּיְתָה (שופטים י"ט), וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ (דברים כ"ב), בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ (ויקרא כ"ג), הַכְנָסָתָם לַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ (שמות כ"ג), וְכָל אֲסִיפָה הָאֲמוּרָה בְמִיתָה אַף הִיא לְשׁוֹן הַכְנָסָה:

אל אבתי. עִם אֲבוֹתַי:

וּפַקֵד יָתְהוֹן וַאֲמַר לְהוֹן אֲנָא מִתְכְּנֵשׁ לְעַמִּי קְבָרוּ יָתִי לְוַת אֲבָהָתִי בִּמְעַרְתָּא דִי בַחֲקַל עֶפְרוֹן חִתָּאָה

ויצו אותם. שילכו כולם עם יוסף לקברו:

קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי עִם אֲבוֹתַי, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ט:כ"ט). וְלֹא פֵּרֵשׁ "אֶל הַמְּעָרָה" וְאֵינֶנּוּ עִם. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה לְשׁוֹן הַמִּקְרָא הַזֶּה קָצָר, קִבְרוּ אוֹתִי וְשָׂאוּנִי אֶל אֲבֹתָי אֶל הַמְּעָרָה, כִּי כֵן אָמַר "וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם" (בראשית מ"ז:ל'), "וַיִּשְׂאוּ אוֹתוֹ בָנָיו" (בראשית נ':י"ג). וְיִתָּכֵן שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ "אֶל" בְּפָנִים רַבִּים, קִבְרוּ אוֹתִי עִם אֲבוֹתַי, כְּמוֹ "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח" (ויקרא יח יח), עִם אֲחוֹתָהּ, "אֶל הַמְּעָרָה" - בַּמְּעָרָה, כְּמוֹ "וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת" (שמות כה כא), "הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים" (שמואל א י כב), וְכֵן (בראשית כ"ג:י"ט) "וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם וְגוֹ' אֶל מְעָרַת". וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ"ט:כ"ט) כִּי טַעַם "קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי", שֶׁיֵּלְכוּ עִם יוֹסֵף, וְלֹא הָיָה יַעֲקֹב צָרִיךְ לְכָךְ אֲבָל צִוָּה לְכֻלָּם עַתָּה שֶׁיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ אֶל הַמְּעָרָה כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעַ לְיוֹסֵף, כִּי פָּחַד אוּלַי לֹא יִתֵּן פַּרְעֹה רְשׁוּת לְיוֹסֵף לָצֵאת מִן הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב בְּאַרְצוֹ. וַהֲלֹא תִּרְאֶה שֶׁהֻצְרַךְ יוֹסֵף לְחַלּוֹת פְּנֵי בֵּית פַּרְעֹה שֶׁיְּבַקְשׁוּ עָלָיו מִפַּרְעֹה שֶׁיֵּלֵךְ, וְהוּא עָנָה "כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָּ" (בראשית נ ו), כִּי בַּעֲבוּר הַשְּׁבוּעָה יִתְרַצֶּה בָּזֶה:

ויצו אותם שילכו עם יוסף כולם לקברו.

אל אבתי עם אבותי.

וַיְצַו אוֹתָם וגו׳. לֶהֱיוֹת שֶׁמִּקּוֹדֶם קָרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וְהִשְׁבִּיעוֹ לְהִתְטַפֵּל בִּקְבוּרָתוֹ, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶלָּא יוֹסֵף בִּלְבַד וְלֹא לָהֶם, לָזֶה צִוָּה לְכֻלָּם יַחַד כִּי כֻּלָּן יִתְעַסְּקוּ בּוֹ. וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַשְׁבִּיעָם כִּי הֵם יַעֲשׂוּ כִּדְבָרָיו, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּדִבְרֵי יוֹסֵף שֶׁאָמַר לְיַעֲקֹב (בראשית מז:ל) ״אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶיךָ״.