וַיְחִ֣י מַֽהֲלַלְאֵ֗ל אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃

הפסוק ממשיך: לאחר שהוליד את ירד חי מהללאל עוד שמונה מאות ושלושים שנה, והוליד בנים ובנות נוספים. זהו החלק השני של תיאור ימי מהללאל, לפי המבנה הקבוע של הפרק. אין כאן ביאור מיוחד מן המפרשים, ולכן ההבנה היא לפי הפשט. אזכור ה״בנים ובנות״ מלמד שוב שלמהללאל היו צאצאים רבים מלבד ירד, אך התורה מונה בשמו רק את הבן שדרכו נמשכת שרשרת הדורות. תרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו לארמית, בלי תוספת פירוש.