בְּרֵאשִׁית ה׳ · י״ח

וַֽיְחִי־יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־חֲנֽוֹךְ׃

במילים פשוטות

הדור הבא: ירד חי מאה שישים ושתים שנה והוליד את חנוך. הפסוק פותח את פרק חייו של ירד, ובנו חנוך הוא הדור השביעי מאדם הראשון - ודמות מיוחדת שהתורה תספר עליה בהרחבה בהמשך הפרק. חזקוני מדגיש שחנוך היה השביעי בדורות, ומעלה שהמספר שבע קשור לקדושה, ומביא דוגמאות רבות שבהן השביעי נבחר לקודש. לפי חזקוני, היות חנוך שביעי לדורות תרם להתקדשותו. עצם היותו הדור השביעי מרמז כבר כאן על המעלה המיוחדת שתתגלה בו, כפי שיתאר הכתוב מיד בפסוקים הבאים על התהלכותו עם האלהים.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַחֲיָא יֶרֶד מְאָה וְשִׁתִּין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת חֲנוֹךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויולד את חנוך שביעי היה ונתחנך לקדושה שכן מצינו השביעי קדש וכן כתוב בדוד ״‎הוא השביעי״‎ - דבר זה הביאו לקדושה. וכן מצינו בשבעה רקיעים ערבות משבע ארצות - ארץ ישראל משבע מדברות - מדבר סיני משבעה ימים - ים כנרת מז׳‎ עולמות - עולם שביעי שכולו שבת משבע נרות - נר מערבי משבעה ימים - יום שביעי, וכן תשרי, שמיטה ויובל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל