וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃

למך חי מאה שמונים ושתים שנה והוליד בן. שים לב שכאן הכתוב אינו נוקב בשם הבן מיד, אלא כותב ״ויולד בן״ - ורק בפסוק הבא ייקרא שמו נח. רש״י מסביר שזהו הבן שממנו נבנה העולם. חזקוני מבאר שלכן לא נכתב כאן ״ויולד את נח״ כמו אצל האחרים, שכן ממנו לבדו נבנה העולם מחדש לאחר שכל העולם חרב במבול והוא ובניו בלבד נשארו. חזקוני מביא גם דעה נוספת שמתושלח יעץ ללמך שלא לקרוא לבן שם מיד, מפני שאנשי הדור היו מכשפים ועלולים היו לכשף אותו אילו ידעו את שמו.